קרית ספר על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ז · הלכה א
מצוה מג לנטול לולב עם שלש מינין כל שבעת ימי החג במקדש דכתיב ולקחתם לכם לקיחה לכל אחד ואחד מדכתיב ולקחתם לשון רבים ולא כתיב ולקחת לשון יחיד במקדש. כפות תמרים האמורות בתורה הם חריות של דקל כשיצמחו קודם שיתפרדו העלין שלהן דכפת כתיב שיהיו עליו מחוברין וכפותין ולא פרודין ואין לשון זה נופל אלא בלולב שהוא כמו שרביט. פרי עץ הדר האמור בתורה זה אתרוג דכתיב פרי עץ שהעץ כפרי בטעם שוה ולא תימא פלפלים דלא איפשר דאינקט חדא לא מינכרה לקיחתה ואי נקיט תרי או תלתא חד קאמר רחמנא ולא שנים ושלשה הלכך לא איפשר ר' אומר אל תקרי הדר אלא הדיר מה דיר זה עד שבאים קטנים עדין גדולים של שתים ושלש שנים קיימים הכא נמי גדולים של אשתקד וקטנים של שנה זו שהאתרוג דר וגדל באילנות שתים ושלש שנים וכשבאים וחונטין של עכשיו עדין גדולים של אשתקד קיימים בו כדיר צאן ר' אבהו אמר אל תקרי הדר אלא הדר דבר שדר באילנו משנה לשנה כדאמרן בן עזאי אומר אל תקרי הדר אלא הידור שכן בלשון יון קורין למים הידור ואי זו שגדל על כל מים הוי אומר זה אתרוג. וענף עץ עבות האמור בתורה הוא ההדס שעליו חופין את עציו כגון ג' עלין בגבעול אחד דכתיב ענף עץ עבות עץ שהוא עבות שענפיו חופים את עצו וזהו הדס דאי תימא זיתא דעליו ארוכים ומרובים ומכסים את העץ הא כתיב עבות דבעינן מעשה שרשרות שיהו מורכבין זה על זה ואי אמרת דולבא דהיינו ערמון דקלוע הוא הא אין עליו רצופים לכסות כל עצו ולא תימא נמי הרדופני דעליו הן כמין קליעה דכתיב דרכיה דרכי נועם והאי עוקץ את הידים שראשי עליו חדים כמחט הילכך זה הדס ר' אליעזר בן יעקב אומר ענף עץ עץ שטעם עצו ופריו שוה והיכי דמי עבות דקיימי תלתא בחד קינה דתרי וחד אין זה עבות אבל נקרא הדס שוטה. ערבי נחל האמורות בתורה הם מין ידוע הנקרא ערבי נחל עלה שלו משוך כנחל ולא עגול ופיו חלק וקנה שלה אדום הוא הנקרא ערבה ורוב מין זה גדל על כל הנחלים לכך נאמר ערבי נחל אבל אפא הגדל במדבר ובהרים כשר דכתיב ערבי לשון רבים וצפצפא שעלה שלה עגול ואינו בנחל פסול ויש ערבה שאין פיה חלק אבל אינו כמסר אלא יש בו תלמים קטנים כפי מגל קטן וזה כשר דאע"ג דיש לה שם ליווי חילפה גילה כשרה דערבי נחל אמר רחמנא מכל מקום וכל הדברים האלו מפי השמועה ממשה רבינו נתפרש.