קרית ספר על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה ד
שופר של ראש השנה אין מחללין עליו י"ט לא בדבר שהוא משום שבות ואין צריך לומר בדבר שהוא משום מלאכה. משום דשופר עשה ויו"ט עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה. דכיון דגלי קרא בציצית דאתי עשה דציצית ודחי לא תעשה דכלאים משמע דעשה ולא תעשה לא דחי. והכא אפילו לא תעשה גרידה לא הוה דחי משום דבעידנא דקא מעקר לאו לא מקיים עשה. ומאי דקאמר עשה ולא תעשה קושטא דמילתא קאמר אבל לא צריך. ומשום הכי נמי עשו חיזוק חכמים לדבריהם כשל תורה דלא דחי שבות דידהו משום דהוו מכשירין דהא גופא דתקיעה שבות היא ודחיה לה עשה דשופר משום דבעידנא דמעקר לשבות מקיים ליה לעשה אבל מכשירים דמעקר ליה לשבות ואכתי לא מקיים עשה לא דכיון דנתנה תורה מקום לחכמים לאסור מה שאסרו משום שבות העמידו דבריהם אפילו היכא דאתי לידי דחיית עשה כיון דבההיא עידנא לא מקיים ליה לעשה כדאמר והוה איפשר לעשות מכשיר דמצוה מבעוד יום. ומים או יין כדי לצחצחו מותר ליתן בתוכו ביו"ט ולא יתן לתוכו מי רגלים לעולם שלא יהו מצות בזויות עליו כדילפינן מושפך וכסה במה ששפך יכסה שלא יכסה ברגל שלא יהו מצות בזויות עליו.