קרית ספר על משנה תורה, הלכות שבת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק כ · הלכה ו
מי שמחשיך לו בדרך ולא היה עמו נכרי לשיתן לו כיסו דאין אדם מצווה על שביתת גוי והיתה עמו בהמתו מניח כיסו עליה כשהיא מהלכת ונוטלה מעליה קודם שתעמוד שלא תהיה שם עקירה והנחה דעקירה והנחה בעינן דומיא דידיה שאם היתה עקירה והנחה היה אסור מדאוריתא שהרי הוציא משא על הבהמה ואסור לו גם כן מדאוריתא להנהיגה בקול כל זמן שהכיס עליה שאם מנהיגה הרי הוא מחמר ואף אם היה עמו נכרי מותר מדאוריתא ורבנן הוא דגזרו כשיש נכרי שיתנוה לנכרי ואף מדאוריתא יכול להוליכה הוא עצמו פחות פחות מארבע אמות ואפילו יותר אם רץ בה וכשמגיע לפתח ביתו זורקה כלאחד יד קודם שיעמוד דלאו הנחה הוא כדאמ' לעיל.