אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות שבת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק יג · הלכה יא

הלכה ה

הגביה קצה חפץ אחד וקצה השני היה מונח בארץ והשליכו לפניו וחזר לקצה השני שהיה מונח והגביהו והשליכו לפניו עד שהעבירו כמה מילין פטור שלא עקר כל החפץ בבת אחד מעל גבי הארץ. ואם גרר החפץ על הארץ מתחלת ארבעה לסוף ארבעה חייב שהמגרר עוקר הוא דבכל פורתא דמגרר עוקר כל החפץ ממקום שהיה. עקר חפץ מזויות זו להניחו בזויות אחרת שמותר ונמלך בדרך והוציאו לרשות שניה שלא היתה עקירה ראשונה לכך ותורה לא חייבה אלא מלאכת מחשבת דגמרינן ממשכן שיתכוין לעשות המלאכה אבל לא יודע שהוא שבת או כסבור שמלאכה זו מותרת וכן עוקר חפץ והניחו על גבי חברו כשהוא מהלך ונטלו קודם שיעמוד פטור שאין כאן הנחה הזורק מרשות לרשות או ארבע אמות ברשות הרבים בעינן נמי הנחה במקום חשוב ואם קודם שינוח קלטו אחר או כלב או נשרף פטור דלא הוי הנחה ואם נתכוון מתחלה לכך מחשבתו משויה ליה מקום. מי שזרק חפץ קשור בחבל ואגדו בידו אם יכול למשוך החפץ אצלו פטור שאין כאן הנחה גמורה. הזורק לתוך ידו של חברו וקבלה חברו במקומו חייב הזורק שהרי עקר והניח ואם נעקר ממקומו וקבלו או הזורק עצמו רץ אחר החפץ וקבלו קודם שינוח פטור שאין ההנחה גמורה עד שינוח החפץ במקום שהיה לו לנוח בשעת עקירה.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה