קרית ספר על משנה תורה, הלכות שבת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יא · הלכה ז
המחתך מן העור כדי לעשות קמיע חייב והוא שיתכוין למדת אורכו ורחבו בכוונת מלאכה שכך היו מחתכין במדה עורות המשכן אבל אם חתך דרך הפסד או בלא כוונה למדתו אלא כמתעסק פטור דלאו מלאכת מחשבת היא. הקוטם את הכנף במדה הראויה לדבר או כל חתיכה שיחתוך חרש עץ או חרש מתכת חייב משום תולדת מחתך. הנוטל קיסם של עץ וקוטמו לחצות בו שיניו או לפתוח בו את הדלת חייב שהרי חתכו במדה לכלי והיינו כקשי' שאינם ראוים למאכל בהמה.