אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות שבת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק י · הלכה יט

הלכה טז

הצד דבר שדרך מינו לצוד כגון חיה ועוף למקום שאינו מחוסר צידה חייב אבל למקום שאם יבא לקחתו צריך לרדוף אחריו לצוד אותו משם פטור לפיכך הצד ארי פטור עד שיכניסנו לתוך כיפה שלו שהוא נאסר בה. אחד שמנה שרצים האמורים בתורה ואחד שאר שקצים ורמשים שיש למינן צידה הצד אחד מהן בין לצורך בין שלא לצורך או לשחק בהן חייב הואיל שנתכוון לצוד וצד שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה. הצד את הישן ואת הסומא חייב דנשמטין כשמרגישים יד אדם ומחוסרין צידה נינהו אבל זקן או חיגר או חולה או קטן פטור דלאו מחוסרי צידה נינהו הצד על ידי כלבים או עופות כיון שהוא מסייעם חייב והוא תולדת צד צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב נעלוהו שנים פטורי' דכתיב בעשותה יחיד העושה אותה חייב אם אין יכול אחד לנעול ונעלוהו שנים חייבים דהוה ליה שכל אחד עשה כל המלאכה כיון שהאחד היה יכול לעשותה ישב האחד על הפתח ולא מלאוהו וישב השני ומלאוהו השני חייב דהוא עשה כל המלאכה כיון שהיה יכול לצאת קודם ישב הראשון ומלאוהו ובא השני וישב בצדו אע"פ שעמד האחד והלך לו האחד חייב שהרי היתה נגמרת המלאכה כשבא השני ולא כלום. נכנסה לו ציפור תחת כנפיו יושב ומשמרה דהוא לא עשה דבר. המפרק חיה ועוף מן המצודה פטור דאף על גב דסותר וקורע חייב היינו משום דהוו במשכן האי לא הוה במשכן הצד חיה ועוף שברשותו פטור דצידה דמשכן הוה בדבר שאינו ברשותו וצריך צידה. הצד דבר שאין במינו צידה פטור דכל דהוה ניצוד במשכן הוה דבר שבמינו צידה. רמשים המזיקים ואפילו שיש במינן צידה אם מתכוון לצוד אותן כדי להנצל מנשיכת אע"פ שאין ממיתין מותר:

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה