קרית ספר על משנה תורה, הלכות שבת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק י · הלכה יב
הבונה כל שהוא חייב דבכל שהוא מועיל כמאן דעייל שופתה בקופינה דמרא דחייב משום תולדת בונה והוי בנין כל שהוא. משוה פני הקרקע בבית חייב משום בונה אחד נתן את האבן ואחד נתן את הטיט הנותן את הטיט חייב ובנדבך העליון אפילו מניח האבן חייב דאין מניחין עליה טיט. והבונה על גבי כלים פטור ואע"ג דבנין המשכן הוה קרשין על גבי אדנים דהוי בנין על גבי כלים אפילו הכי אדנים כקרקע הם חשובים והכי איתא בירושלמי. העושה אהל קבוע הוי תולדת בונה וחייב. וכן העושה כלי אדמה קודם שישרפו כגון תנור וכירים הוי תולדת בונה וחייב. וכן המגבן גבינה כגרוגרו' חייב משום בונה. התוקע עץ בעץ בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ חייב משום בונה כיון שנתאחד. העושה נקב כל שהוא בלול של תרנגולין כדי שיכנס להן האורה חייב משום בונה מחזיר דלת של בור וכיוצא בו חייב משום בונה. הסותר כל שהוא חייב והוא שיסתור על מנת לבנות ואם סתר דרך השחתה פטור דלא הוי מלאכת מחשבת כיון שמקלקל. הסותר אהל קבוע או עץ תקוע על מנת לתקן חייב משום תולדת בונה.