קרית ספר על משנה תורה, הלכות שביתת עשור· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה א
האוכל בי"ה מאכלים הראוי לאדם ככותבת הגסה שהוא פחות מכביצה כמעט הרי זה חייב. ושיעור כותבת הגסה הל"מ בכלל שיעורין דהוו הל"מ ואסמכתא מקרא דארץ חטה וגו' ודבש דהוא דבש תמרים ואע"ג דכל שיעור אכילת איסור בכזית הוא הני מילי היכא דכתיב אכילה אבל הכא אשר לא תעונה כתיב וכל כמה דלא מיתבה דעתי' עינוי הוא וקים להו לרבנן דבפחות מכותבת הגסה לא מיתבה דעתיה. וכל האוכלין מצטרפין לכותבת הגסה דקים להו לרבנן דבהכי מיתבה דעתיה דאיניש מיהו כותבת מבשר שמן מיתבה דעתיה טובה וכותבת מלולבי גפנים מיתבה דעתיה פורתא וכיון דכולהו מיתבי דעתיה בחד שיעורה מצטרפי'. וכן השותה משקים הראוים לשתית אדם כמלא לוגמיו של שותה והוא שיסלקנו לצד אחד ויראה מלא ושיעור זה באדם בינוני פחות מרביעית ואע"ג דאיסורי שתיה דאוריתא בדם הוי בכזית שאני התם דכתיב אכילה אבל הכא דכתיב אשר לא תעונה ביתבי דעתיה תליא מילתא וקים להו לרבנן דלא מיתבה דעתיה אלא כמלא לוגמיו דידיה ובציר ממלא לוגמיו דידיה אע"ג דהוי מלא לוגמיו דאחריני לא מיתבה דעתיה אפילו עוג מלך הבשן מיהו כולי עלמא טובא ועוג מלך הבשן פורתא וכל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו דכולהו מיתבי דעתיה והאכילה ושתיה אין מצטרפין לשיעור אחד דכל חד לא מיתב דעתיה אלא בשיעוריה.