קרית ספר על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג
הלכה ג
השוחט עוף ביום טוב לא ימרוט מפני שהוא דרכו ונמצא תולש בי"ט דלאו צורך אוכל נפש הוא כיון דאפשר לשחוט בלא מריטה ותולש חייב משום גוזז דהוי אב מלאכה מל"ט מלאכות והיינו כשצריך לגוף המריטה.
הלכה ד
המפשיט עור בהמה ביום טוב לא ימלחנו שזה עיבוד הוא ונמצא עושה מלאכה שלא לצורך אוכל נפש ועיבוד הוי אב מלאכה.
הלכה ח
אין שורפין קדשים וחלה שנטמאו בי"ט ששריפת קדשים שנטמאו מצות עשה שנאמר באש ישרף ועשיית מלאכה שאינה לצורך אכילה וכיוצא בה עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה כדלעיל.
הלכה י
אין מגבלין העפר לסתום פי התנור ואע"פ שצריך לכך מפני שהגיבול מלאכה גמורה היא ואפשר לגבלו מערב י"ט ומדברי הר"ן ז"ל נראה דאינו אלא מדרבנן דמדינא מותר דצורך אוכל נפש הוא. אין מלבנים את הרעפים לצלות או לאפות עליהן מפני שמחסמן שהוא גמר כלי וחייב משום מכה בפטיש.
הלכה יב
אין עושין גבינה בי"ט נראה דהוי מדרבנן לפירוש הרב ז"ל דלעיל דאפילו קצירה וטחינה לא הוי אלא מדרבנן ואפילו לפירוש הירושלמי דאסר קצירה וגו' היינו משום דהוי מחובר וכתיב ושמרתם את המצות כדלעיל: