קרית ספר על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יג · הלכה א
מצות רג לפרוק עם מי שנכשל בדרך שבהמתו רובצת תחת משאה אפילו משא יותר מן הראוי דכתיב עזוב תעזוב עמו זו מצות פריקה כדאיתא פרק אלו מציאות דף ל"ב ולת"ק דרבי יוסי הגלילי אמרינן התם דלא דרשינן תחת משאו משוי שיכול לעמוד בו דמשאו כל משא שעליו משמע:
מצות רד לטעון עמו דכתיב בפרשת כי תצא לא תראה את חמור אחיך וגו' הקם תקים עמו זו טעינה דבקרא דעזב תעזוב עמו כתיב רובץ תחת משאו דמשמע שצריך לפרוק והכא כתיב נופלים בדרך דרמי טוענייהו באורחא משמע דאף המשא מוטל על הקרקע שצריך לטעון:
אזהרת רצד שלא יניחנו נבהל בלא פריקה וטעינה דכתיב לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם וגו' ואמרינן בספרי להלן אומר כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו וגו' והכא כתיב לא תראה ליתן עליו בלא תעשה וכתב הרב ז"ל ואם הניחו נבהל ולא פרק ולא טען בטל ב' מצות עשה ר"ל עשה פריקה וטעינה ועבר על לא תעשה שנאמר לא תראה דמשמע דבפריקה לחודא ליכא לאו אם לא פרק אבל בטעינה עם פריקה איכא לאו משום דלאו דלא תראה את חמור אחיך וגו' אטעינה קאי כתב בתריה הקם תקים עמו וקאי נמי האי קרא דטעינה אקרא דפריקה דמשפטים דבשראה חמור רובץ וכו' עזב תעזוב עמו לפרוק ואחר כך תחזור לסייעו בטעינה כדכתיב הכא הקם תקם ואם לא פרק ולא טען עובר בלאו.