קרית ספר על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ט · הלכה א
מצות רא לערוף העגלה כמצותה דכתיב וערפו שם את העגלה וגו' והוא כשנמצא הרוג נופל לארץ לא נודע מי הכהו מניחין אותו במקומו ויוצאים ה' זקנים מב"ד הגדול שבירושלם שנאמר ויצאו זקניך ושופטיך כדתנן ריש פרק עגלה ערופה בסוטה דף מ"ד זקניך ב' ושופטיך ב' ואין ב"ד שקול מוסיפין עליהם עוד אחד ושופטיך איצטריך ליה למיוחדים שבשופטיך הנך דבלשכת הגזית וי"ו דשופטיך למנינא להביא עוד ב' כדא'. ומצוה למדוד אפי' שהדבר ידועה שעיר זו קרובה כדכתיב ומדדו דמשמע דלא סגי בלאו הכי וכדאמר' התם דאפילו נמצא בעליל לעיר היו מודדים שמצוה לעסוק במדידה. אחר שנודע העיר הקרובה קוברין את הנהרג במקומו ופטרו זקני ירושלים שאין עליהם אלא למדוד כדכתיב ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו וב"ד של אותה עיר מביאין עגלת בקר משל אנשי העיר כדתנן התם דף מ"ה וכדכתיב ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר זקני העיר ההיא ולא זקני ירושלם ומודדים אותה אל נחל איתן ששוטף בחזקה דאיתן כמשמעו קשה ומנין לאיתן שהוא קשה דכתיב איתן מושבך וגו' ועורפין אותה שם בקופיץ מאחוריה כדתנן התם וטעמא דגמר עריפה עריפה מחטאת העוף דכתיב בה ממול ערפו. וב"ד של אותה העיר עם כל זקנים אפילו הן מאה כולן רוחצין ידיהן במים כדתנן התם וכדכתיב וכל זקני העיר ההיא אפילו הן מאה כדדרשינן בספרי ובגמרא ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל שאין ת"ל הערופה ומה ת"ל הערופה על מקום עריפתה של עגלה ואומר שם בתוך הנחל בלשון הקדש ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו כלומר לא על ידינו שפטרנוהו בלא מזונות והוצרך ללחם ונהרג ולא ראינוהו והנחנוהו יחיד בלא חבורה והיינו ועינינו לא ראו וכדאמר' התם במתני' ובריתא ובלשון הקדש ילפינן מדכתיב וענו ואמרו ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו מה עניה האמורה להלן בלשון הקדש דאתיא קול קול ממשה דכתיב והאלהים יעננו בקול במתן תורה ובלשון הקדש ניתנה וכתיב הכא קול רם בלשון הקדש כדאיתא התם פרק אלו נאמרין דף ל"ג והכא נמי דכתיב עניה בלשון הקדש והכהנים גם כן אומרים בלשון קדש כפר כדכתיב ונגשו הכהנים בני לוי ולא פירש על מה נגשים והולכים להם והקב"ה מכפר הדם שנאמר ונכפר להם הדם שלא היו צריכין הם לומר ונכפר דלאו אוענו ואמרו קאי אלא שרוח הקדש בישר את ישראל על ידי משה רבינו לכשיעשו כן ניכפר להם הדם וכדתנן התם דף מ"ו.