קרית ספר על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ה · הלכה יב
המזבח קולט כדכתיב בהורג בזדון מעם מזבחי תקחנו למות מכלל שאם הרג בשוגג אינו נהרג במזבח וההורגו שם אפילו גואל הדם נהרג כהורג תוך ערי מקלט ואין קולט אלא גגו של מזבח בית עולמים כדאיתא פרק הגולין דף י"ב ב' טעיות טעה יואב אחד שאינו קולט אלא גגו כדכתיב מעם מזבחי והוא תפס בקרנותיו ב' שאינו קולט אלא מזבח בית עולמים כדכתיב מזבחי המיוחד לי והוא תפס מזבח של שילה וכו' ואמר אביי בהא נמי טעה דאינו קולט אלא כהן ועבודה בידו כדכתיב מעם מזבחי ודרשינן פרק יום הכפורים דף פ"ה ופ"ק דיבמות ד"ז מעם מזבחי ולא מעל מזבחי שאם התחיל בעבודה אין מפסיק לבוא לידון אלא משלים עבודתו כמו שכתב רש"י ז"ל התם ביומא אבל זר או אינו עובד או דאינו על גגו של מזבח יבוא לב"ד למות כמו שפרש"י ז"ל ביבמות ולהכי אם הרגו גואל הדם אינו נהרג ונראה דאפילו להורג בשוגג אם הרגו גואל הדם כל שלא היה עובד בגגו של מזבח אינו נהרג ולהכי כתב הרב ז"ל דמי שקלטו מזבח כלומר אחר שעבד עבודתו מוסרין לו שומרים שיגלו אותו לערי מקלט כשהוא מחוייב גלות ואם ברח למזבח מפני פחד המלך שלא יהרגנו בדין המלכות או מפני ב"ד לצורך הוראת שעה אפילו היה זר ניצל ואין לוקחין אותו מעם המזבח למות לעולם אלא א"כ נתחייב מיתת ב"ד כשאר הרוגי ב"ד תמיד [כדכתיב (שמות כא, יד) וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי וגו' דאיירי במחוייב מיתת ב"ד הא לאו הכי ניצול במזבח]: