קרית ספר על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ה · הלכה ז
אחת שוגג ואחת מזיד מקדימים לערי מקלט וב"ד שולחים ומביאים אותם משם כדתנן התם ד"ט ותניא התם מי שנתחייב מיתה הרגוהו כדכתיב ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם ונתנו ביד גואל הדם ומת מי שלא נתחייב פטרוהו כדכתיב והצילו העדה וגו' מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו כדכתיב והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה ובספרי יליף טעמא דאחד שוגג ואחד מזיד מקדימין בתחלה לערי מקלט דכתיב וארב לו וקם עליו ונס אל אחת וגו' וכתיב בתריה ושלחו זקני עירו וגו' הרגו גואל הדם חוץ לתחום ערי מקלט פטור כרב הונא דאמר הכי ותניא כוותיה ולו אין משפט מות בגואל הדם הכתוב מדבר והכי קאמר פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח והשיגו והכהו נפש ולא יתיירא מב"ד כי לו אין משפט מות וסוף המקרא שאומר כי לא שונא הוא לו מוסב על ראשו פן ירדוף גואל הדם (אין) [אני] אומר לך להכין לו הדרך כי לא שונא היה לו ולא הרגו מדעת.