אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ג · הלכה ט

הלכה ח

הדוחף חברו למים או לאש ואינו יכול לעלות משם או שעשה בו מעשה שאינו יכול להנצל מן הרעה שהביא עליו עד שימות הרי זה נהרג דהוי כמי שחנקו בידו אבל גרם שבא עליו רעה אין ממיתין אותו כיון שלא הביא הוא הרעה עצמה ודורש דמים ידרוש דמו וכדתנן להו פרק הנשרפין דף ע"ו ובגמרא כבש לתוך האור ואינו יכול לעלות מנ"ל דאמר קרא או באיבה לרבות המצמצם דהיינו כובש שמצמצמו שם שלא יקום ואמרינן התם כפהו בחמה ובצנה ומת חייב סוף חמה לבוא שלא היתה שם בשעה שכפהו אבל סופו לבוא כאן וסופו למות דגרמא הוא ודינו מסור לשמים דלא רבי רחמנא מצמצם אלא במקום שהתחיל בו ההיזק כבר וכן דחפו לבור וסולם בבור או זרק חץ והיה תריס בידו ואחר כך התיר את הסולם או את התריס מידו פטור. זרק אבן בכותל חזרה לאחוריה כחו היה וחייב וכגון המשחקין בכדור כדאמ' התם בע"ז דסתמא כמה דעיילי ומקרבי לכותל בשעה שזורקין מינח ניחא ליה כדי שתחזור הרבה הלכך בציר מד' אמות לא ניחא ליה דתיזיל וכדאיתא התם. זרק אבן למעלה הלכה לצדדין והרגה חייב דאכתי כחו הוא אלא שהוא כח כחוש וכדאיתא התם וכן כפתיה לחבריה ואשקיל עליה בדקא דמיא בכח ראשון גירי דידיה הוא כזורק בו חץ אבל בכח שני שלא נפלו המים מיד בצאתן מגדרותיהן עליו אלא לאחר מכאן הלכו על המקום שהוא שם גרמא הוא ולא כחו:

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה