קרית ספר על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה א
המכה את חברו בזדון באבן או בעץ והמיתו אומדין אם ראוי להמית אותו חפץ באבר זה או לא דכתיב ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו או בכלי עץ יד הכהו ודרשינן בספרי לפי שהוא אומר וכי יריבון אנשים וגו' שומע אני שאם יכנו בין בדבר שהוא כדי להמיתו בין שאינו כדי להמיתו ת"ל ואם באבן יד מגיד שאינו חייב עד שיכנו בדבר שהוא כדי להמיתו ומדכתיב אשר ימות בה משמע שאומדין מקום המכה כמו שאומדין החפץ וכך אומדין כח ההכאה דכתיב באבן יד מכאן שמשערין כח היד וכן משערין המכה עצמה וכח ההורג וכח הנהרג וכל כיוצא בזה דכתיב אשר ימות בה במיתתו של זה משערין כל סבותיה כדאמ'.