קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ט · הלכה ט
כשם שמילת בניו ועבדיו מעכבת מלשחוט פסח כדכתיב המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו כך מעכבתו מלאכול כדכתיב ומלתה אותו אז יאכל בו שם פרק הערל אין לי אלא מילת זכריו בשעת עשייה ועבדיו בשעת אכילה דגבי מילת זכריו כתיב ואז יקרב לעשותו וגבי עבדיו כתיב אז יאכל בו דאפילו לא הוה לה עבד בשעת עשיה והיה בשעת אכילה מעכבו מאכילת פסחו מנין ליתן את האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה דגבי בנים נמי אם ראוי בשעת אכילה ולא היה ראוי בשעת עשייה מנין שמעכבו מאכילת פסחו תלמוד לומר אז אז לגזרה שוה כתיב אז יקרב לעשותו וכתיב אז יאכל בו מה אז יאכל בו דעבדים שעת אכילה מעכבת בו כדאמר' אף אז יקרב לעשותו דזכרים שעת אכילה מעכב' בו ועבדים משכחת להו דזבנינהו בין שחיטה לאכילה וזכרים כגון חלצתו חמה וחולה ונתרפא אחר שחיטה או טומטום ונקרע בין שחיטה לאכילה ונמצא זכר כדאיתא התם: