קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ט · הלכה ה
שתי חבורות שנפרצה מחיצה מביניהם אינם אוכלים שם לדברי האומר אין הפסח נאכל בשני מקומות אין אוכלין דיש כאן אויר חדש ונעשה לכל חבורה כמקום אחר והוה ליה כאוכלים במקום הראשון ובשני הילכך לדברי האומר אין האוכל אוכל בשני מקומות אין אוכלין וכן אם היתה חבורה אחת ונעשית מחיצה ביניהם אינם אוכלין עד שתסתלק שאין הפסח נאכל בשתי חבורות ואין נעקרין מחבורה לחבורה שם היו יושבין ונפרצה מחיצה ביניהם ועשאם שני חבורות לדברי האומר פסח נאכל בשני חבורות גומרין אכילתן ואף על גב דמאן דאית ליה פסח אחד נאכל לשתי חבורות אוסרו לאדם אחד לאוכלו בשני מקומות הכא לא נעשה לכל חבורה וחבורה מקומה כמקום אחר שהרי אינו רואה אויר שלא ראה עד עכשיו ואין כאן מקום חדש אלא הישן נתקצר ונתמעט כן כתב רש"י ז"ל והרב ז"ל כתב דאם נעשית מחיצה ביניהם אינם אוכלים עד שתסתלק דאין פסח נאכל בב' חבורות וקשיא לי דהא לא אתי אלא לרבי שמעון דרבי יהודה סבר דפסח נאכל בשני חבורות כדאמר' לעיל ומתניתין אתיא כותיה כדאמרינן מני מתני' כרבי יהודה ונראה דסבר הרב ז"ל דאזלינן בתרוייהו לחומרא דגרסינן התם בתר הכי יתיב רב כהנא ופשיט לה מיפשט שעשיית מחיצה עושה אותן ב' חבורות וסילוק מחיצה עושה אותן ב' מקומות ולא מספקא ליה מידי אמר ליה רב אשי ותיבעי לך אי בעי סילוק מחיצה ועשיית מחיצה מי הוי כשתי מקומות או לא תיקו וכיון דסלקא בתיקו לרב אשי מאריה דתלמודא אזלינן לחומרא ובתרוייהו אין אוכלים כדכתב הרב ז"ל אבל מה שכתב שאין הפסח נאכל בב' חבורות ר"ל דאין האוכל אוכל בשתי חבורות כדכתיב ואין נעקרין מחבורה לחבורה שרוצה לומר מי שאכל בחבורה זו לא יעקר לאכול בחבורה אחרת אבל הפסח עצמו נאכל בשתי חבורות כדילפינן לעיל לרבי יהודה דשני בני אדם אוכלין פסח אחד בשני בתים כדכתיב יאכלו שנים אותו אחד פסח בתים שנים כדאמ' לעיל.