אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ח · הלכה ב

הלכה א

ומצוה לאכול בשר הפסח על השבע אחר שאכל בשר חגיגה מדכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו דריש במכילתא דנאכל על השבע:
מצות קמד לאכול בשר פסח שני בליל ט"ו באייר דכתיב נמי ביה על מצות ומרורים יאכלוהו. ושניהם אינם נאכלים אלא צלי אש פ' מי שהיה טמא משנה ונאכלין צלי על מצות ומרורים מצות ומרורים כתיבי בפסח שני גופיה וצלי דכתיב בפסח שני ככל חוקת הפסח יעשו אותו ותניא התם אותו במצות שבגופו הכתוב מדבר לא ריבה את השני לדין ראשון אלא במצות שבגופו כגון סדר עבודותיו ואכילת צלי אבל לא למצות שאינן בגופו כגון השבתת שאור מצות שעל גופו מנין כגון מצה ומרור שהם דברים אחרים ובאים חובה לו ת"ל על מצות ומרורים יאכלוהו והשתא דאמרת על מצות ומרורים יאכלוהו אלמא יעשו אותו לאו דוקא דמצות ומרורים מצות שאינן בגופו הם ואימא ה"ל כפרט וכלל דפרטי כתיבי ברישא ונעשה כלל מוסיף על הפרט ואתרבי כל מילי אפילו השבתת שאור שאינה על גופו קמ"ל ועצם לא תשברו בו דלא תדרוש כלל מוסף על הפרט לרבויי כל מילי אפילו השבתת שאור דא"כ כל הני פרטי למה לי אלא להכי כתבינהו לכולהו למידרש תוספת אכללא אכל חד וחד ומרבי דומיא דפרטי ותו לא בכלליה דעצם לא תשברו דמרבי לא תעשה גמור מאי קא מרבי אלא תאכלו ממנו נא דחייב בפסח שני ובפרטיה מאי קא ממעט לא תשחט על חמץ דם זבחי דמותר לשחוט פסח שני על חמץ כדתנן חמץ ומצה עמו בבית אע"ג דכבר מיעוט ליה מהשבתת שאור ומבל יראה הוה אמינא ה"מ שלא בשעת שחיטה אבל בשעת שחיטה לא להכי איצטריך למעוטי:
אזהרת רנו שלא יאכל נא ומבושל בשר הפסח בלילי פסחים דכתיב אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים. אכל נא ומבושל כאחת אינו לוקה אלא אחת לפי ששניהם נכללות בלאו אחד כרבא פרק כל שעה דפליג אאביי ואמר אין לוקין על לאו שבכללות דכי אם צלי אש דכולל בו כל מיני בישולין שאינם צלייה לאסור ותרתי הוא דלא לקי כיון שהוא לוקה משום מבושל או משום נא ומבושל תו לא לקי משום כלל דכי אם צלי אש אבל חדא מיהו לקי משום כלל דכי אם צלי אש כשאכלו חי או מבושל בחמי טבריה דאין כאן מלקות דבישול ונא אלא מלקות דכי אם צלי אש ואיכא דאמרי חדא נמי הוא דלא לקי משום כי אם צלי אש דלא מיחד לאויה כלאו דחסימה שהוא מפרש איסורו וסמיכה ליה פרשת מלקות לעיל מיניה. אכל ממנו נא או מבושל מבעוד יום אינו לוקה שם תניא אכל ממנו כזית נא מבעוד יום פטור ותניא אידך יכול יהא חייב ודין הוא ומה בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו דין שישנו בבל תאכל נא תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש דהא כתיב לעיל מיניה צלי אש ומצות אלא לומר לך בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא. אכל ממנו כזית צלי מבעוד יום עבר על מצות עשה שם תנו רבנן אכל צלי מבעוד יום חייב נא משחשכה חייב קתני צלי דומיא דנא מה נא בלאו אף צלי בלאו בשלמא נא כתיב אל תאכלו ממנו נא אלא צלי מנא לן דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה בלילה אין ביום לא האי לאו הבא מכלל עשה הוא וכל לאו הבא מכלל עשה הוי עשה אמר רב חסדא הא מני רבי יהודה היא דסבירא ליה דלאו הבא מכלל עשה לאו דכתיב בתחלת הפרשה לאמר לאו נאמר בדברים נוטריקון דלאמר אבל לרבנן לאו הבא מכלל עשה עשה.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה