קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ז · הלכה ח
פסח שהקריבוהו בטומאה הרי זה נאכל בטומאה שמתחלתו לא בא אלא לאכילה משנה פ' כיצד צולין הפסח שבא בטומאה כגון רוב צבור טמאים נאכל בטומאה שלא בא מתחלתו אלא לאכילה כשנצטוו עיקר פסח לאכילה נצטוה דכתיב לפי אכלו וכי שרייה רחמנא למיתי בטומאה מאיש נדחה ואין צבור נדחין אדעתא למיכל שרייה ודוקא לטמא מת אבל למי שטומאה יוצאה מגופו כגון זבין ומצורעים לא יאכלו פ' מי שהיה טמא משנה הפסח שבא בטומאה לא יאכלו ממנו זבים דגבי טמא לנפש כתיב איש נדחה ואין צבור נדחין אבל גבי זיבה אף צבור נדחין כדילפינן לעיל ואם אכלו פטורין מכרת ובגמרא ת"ר זבים וזבות נדות ויולדות שאכלו בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין ת"ל כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל מבשר זבח השלמים אשר לה' וטומאתו עליו ונכרתה כשנאכל לטהורים כדכתיב כל טהור יאכל בשר חייבים עליו משום טמאים ושאינו נאכל לטהורים כפסח הבא בטומאת מת בצבור אין שאר טמאים חייבים עליו משום טמא ואפילו אכלו טמאי מת מהאימורין פטורין שם בעי רב יוסף דחקו טמאי מת ואכלו אימורי פסח הבא בטומאה כגון כליות ויתרת הכבד מהו מדאשתרי טומאת בשר וכו' אמר רבא מכדי אוכל אימורין בטומאה מהיכא אתרבי לחיובא מטומאת בשר דכתיב אשר לה' לרבות את האימורין שאכלן בטומאת הגוף כל היכא דאיתיה לטומאת בשר איתיה לטומאת אימורין כל היכא דליתא לטומאת בשר ליתא לטומאת אימורין בד"א שהפסח יאכל בטומאת צבור כשנטמאו קודם זריקה אבל לאחר זריקה לא דקרא כתיב איש כי יהיה טמא לנפש וגו' איש נדחה לפסח שני ולא צבור וכי היכי דאיש נדחה שנטמא קודם זריק' צבור שעושים בטומאה נמי שנטמאו קודם זריקה דאי אחר זריקה נטמאו לא הוי פסח הבא בטומאה כיון שבשעת שחיטה וזריקה הוו טהורין ואינו נאכל כדתנן נטמאו בעלים תעובר צורתו וכו'. שחטוהו בטהרה ונטמאו רוב צבור קודם זריקה כגון שמת נשיא מדאוריתא הוו אכלו ליה בטומאה דפסח הבא בטומאה הוא הואיל וקודם זריקה נטמאו אלא דגזרינן משנה לשנה כדתניא התם ומוקי לה ר' יוחנן אפילו כרבנן ומשום האי גזרה כדאיתא התם. היו כלי שרת טמאים בשרץ יעשוהו בטהרה ויאכל מימרא דרב חסדא שם כדא' לעיל: