קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו · הלכה י
מי שחופר בגל לבקש מת אין שוחטין עליו שמא ימצא שם מת והרי הוא טמא בעת שחיטה פרק האשה משנה האונן והמפקח את הגל שוחטין עליהם בחבורת אחרים דמפקח עודנו בחזקת טהרה ועל כולם אין שוחטין עליהם בפני עצמם שמא יביאו את הפסח לידי פיסול שמא יטמא אונן למתו ומפקח גל ימצאנו מת לפיכך הואיל ובשעת שחיטה ראוים היו ונזרק הדם עליהם אם אירע פיסול בהם כדפי' פטורים מלעשות פסח שני חוץ מן המפקח את הגל ונמצא המת תחתיו שחייב לעשות פסח שני שהוא טמא מתחלתו בשעת שחיטה שהרי האהיל על הטומאה משעה שהתחיל לפקח ובגמרא מוקי לה רבי יוחנן בגל עגול דמתחלתו האהיל עליו אבל גל ארוך פטור מלעשות פסח שני דאימא טהור הוה בשעת שחיטה ולא האהיל כנגד הטומאה וכיון דספק הוא אם יצא ידי חובת פסח בראשון או לא פטור משום דלא אפשר כדאמר' גבי חמשה שנתערבו עורות פסחיהם ונמצאת יבלת באחד מהם דפטורים מלעשות פסח שני אף על גב דאיכא חד דלא נפק משום דלא אפשר היכי ליעביד ליתי כל חד וחד פסח קא מייתי חולין לעזרה ליתו כולהו חד פסח וכו' כדאמר' ספ"ג ותמיהא לי בדבר הרב ז"ל שכתב מי שחופר בגל אין שוחטין עליו וכן כתב בפי' המשנה דאפילו עם בני חבורה אין שוחטין עליו ובמתני' תנן בהדיא האונן והמפקח את הגל וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורין וכו' שוחטין עליהם וכן כתב למעלה ס"פ חמישי שמי שהבטיחוהו לצאת מבית האסורים שוחטין עליו כדתנן במתני' ואי אפשר לפרש מה שכתב אין שוחטין עליו אין שוחטין עליו בפני עצמו דכל שוחטין עליו או אין שוחטין עליו הוי בחבורה ולעיל כתב גבי נשים דפסח שני יש להם רשות דאין שוחטין עליהם בפני עצמם משמע דכל שוחטין עליו סתמא לא הוי אלא בחבורה וא"כ הדרן קושיין לדוכתיה ואיפשר לומר שהרב ז"ל יפרש רישא דמתני' דמפקח את הגל שוחטין עליו היינו בגל ארוך דשמא לא ימצא שם מת ואפילו ימצא שמא בשעת שחיטה וזריקה לא נטמא ולכך שוחטין עליו לכתחלה בבני חבורה אבל בגל עגול אין שוחטין עליו לכתחלה אפילו בבני חבורה דאם ימצא מת הרי הוא טמא מתחלתו ולכך חייב בפסח שני כדתנן במתניתין חוץ מן המפקח בגל עגול כדמוקמינן בגמרא שהוא טמא מתחלתו.