קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ד · הלכה ו
מי שאבד פסחו ומצאו אחר שהפריש אחר יקרב איזה מהן שירצה לפסח והב' שלמים פרק ב' שעירי תניא מי שאבד וכו' יקריב אי זה מהם שירצה דברי חכמים ורבי יוסי אומר מצוה בראשון ופרק מי שהיה טמא תנן אמר רבי יהושע שמעתי שתמורת פסח קרבה ותמורת פסח אינה קרבה ואין לי לפרש אמר רבי עקיבא אני אפרש הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב וימכר בדמיו שלמים וכן תמורתו אחר הפסח קרב שלמים וכן תמורתו ובגמ' איתמר רבה אמר קודם שחיטה ולאחר שחיטה שנינו דוקא ולא זמן שחיטה דהיינו חצות ואשמועינן דאפילו היה אבוד בשעת חצות אם נמצא קודם שחיטת השני הוקבע לפסח וזה שלא הקריבו דחהו בידים ולכך לא יקרב עוד הוא שלמים ורבי זירא אמר קודם חצות ולאחר חצות שנינו דשעת חצות היא הקובעתו לפסח ואם נמצא קודם חצות קבעתיה חצות שהרי נראה וכי לא אקרביה דחייה אבל נמצא אחר חצות אפילו קודם שחיטה ליכא קביעות ולא דיחוי ויקריב אי זה מהם שירצה כדתניא פרק שני שעירי ונקטינן כרבי זירא דסתמא דתלמודא קאמר כהאי שמעתא פרק מי שהיה טמא ואלו בפסח היכא דאבד ונמצא אחר חצות קודם שחיטה קרב שלמים והא לא אתיא אלא כרבי זירא דאמר קודם חצות ואחר חצות שנינו אלמא פסח שהיה לפנינו בשעת כפרה ובלבד שיהא אבוד בחצות קרב שלמים והרב ז"ל כתב אם מצאו אחר ששחט פסחו הרי זה יקרב שלמים וכששניהם עומדים יקריב אי זה מהם שירצה ואם כן ר' עקיבא דאמר נמצא קודם שחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב וכו' נראה דפליג אדברי חכמים דר' יוסי דאמר יקריב אי זה מהן שירצה לפסח ונראה לישב דברי הרב ז"ל לכוין דברי חכמים ודברי רבי עקיבא דאם שניהם עומדים יקריב אי זה מהם שירצה ואם הקריב הראשון השני קרב שלמים ואם הקריב השני הראשון קרב שלמי' היכא דלא נמצא אלא אחר חצות אבל נמצא קודם חצות והקריב השני דחהו לראשון דחצות קבעתו ולהכי לא יקרב הראשון אלא ירעה עד שיסתאב וימכר וכו' והא דכתב הרב ז"ל מצאו אחר ששחט את פסחו הרי זה יקריב שלמים דמשמע כרבה דקודם שחיטה ולאחר שחיטה שנינו מצינן למימר דהכי קאמר כששניהם עומדים יקריב אי זה מהם שירצה והשני יקרב שלמים אם נמצא אחר חצות ואם נמצא קודם חצות נמי יקריב אי זה מהם שירצה אלא שאם הקריב הראשון אז השני קרב שלמים ואם הקריב השני הראשון ירעה עד שיסתאב כרבי עקיבא והיינו דכתב והשני יקרב שלמים שהוא אותו שהפריש אחר שאבד הראשון ואחר כך כתב מצאו אחר ששחט את פסחו הרי זה יקרב שלמים דהיינו הפסח הראשון ולא קראו שני ובבריית' נמי לא תני אלא יקריב אי זה מהם שירצה דברי חכמים ורבי עקיבא נמי מודה דאי זה מהם שירצה יקריב אפילו מצאו קודם חצות אלא דאם הקריב הראשון השני יקריב שלמים והיינו דכתב והשני יקריב שלמים ואם הקריב השני דחהו לראשון בידים וירעה עד שיסתאב כדאמר'. וכן אם המיר בזה הנמצא אחר שחיטה יקרב שלמים שם במשנה שמעתי שתמורת פסח קרבה ותמורת פסח אינה קרבה אמר רבי עקיבא הפסח שאבד וכו' וכן תמורתו אחר שחיטת הפסח קרב שלמים וכן תמורתו וכו' ובגמרא אמר רבא לא שנא אלא שנמצא אחר שחיטה והמיר בו אחר שחיטה שאפי' הפסח עצמו לא נדחה אבל נמצא קודם שחיטה שהוא עצמו נדחה אם לא הקריבו כדאמ' לעיל אע"פ שתמורתו לא נדחית בידים אינה קרבה שהרי מכח קדושה דחויה קא אתא איכא דמתני לה ארישא לא שנא אלא שנמצא קודם שחיטה והמיר בו קודם שחיטה וכו' איתיביה וסלקא בתיובתא דאפילו נמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה תרעה דתניא כשב מה תלמוד לומר אם כבש דהא לעיל מיניה כתיב ואם מן הצאן ובפרשה תחתונה כתיב ואם מן העז מכלל דעד השתא בכבש איירי דאין לך עוד בצאן אלא כבש אלא לרבות תמורת פסח אחר הפסח שקרבה שלמים יכול אף לפני הפסח כן תמורת הפסח שנמצא לפני פסח תהא קרבה שלמים תלמוד לומר הוא פסח הוא פסח כשר קרב ואין תמורתו קרבה ואי נמצא קודם שחיטה והמיר בו קודם שחיטה לא איצטריך קרא לאשמועינן הכי אלא אפילו נמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה אין קרב אלא תרעה.