קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה ז
שתי חבורות שנתערבו פסחיהם קודם שחיטה אלו מושכין להם א' מן הפסחים ואלו א' וא' מבני חבור' זו בא לו אצל זו וכל חבורה אומרת לאותו שבא אצלם אם שלנו הוא הפסח הזה ידיך משוכות משלך ונמנית על שלנו ואם שלך הוא ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלך דלעולם נמנין על הפסח ומושכין ידיהם ממנו עד שישחט וכן ה' חבורות של חמשה חמשה ושל עשרה עשרה כדתנן התם במתני' ועל כרחנו צריכין אחד מאלו לבא אצל אלו כדאמרינן ולא אמרינן כיון שעדיין לא נשחטו יחזרו וימנו אלו על האחד ואלו על השני משום דאסור למשוך כל בני החבורה מן הפסח להניחו בלא בעלים דכתיב ואם ימעט הבית מהיות משה מלמד שמתמעטין והולכין ובלבד שיהא אחד מבני החבורה קיים דאם ימעט משמע דאם רצו מתמעטין ונמשכין ומשמ' נמי דנשאר שיור ועכשיו דמושכין א' מבני חבור' זו לזו וא' מבני חבור' זו לזו מה נפשך א' מבני חבור' קיים.