קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה יא
האשה שהיא בבית בעלה שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה תאכל משל בעלה שם במשנה דמסתמא דעתה לימנות על של בעלה כל זמן שלא פירשה שיהא דעתה בשל אביה הלכה רגל ראשון לעשות בבית אביה תאכל במקום שהיא רוצה שמעת מינה יש ברירה דקס"ד דבמקום שתרצה בשעת אכילה תאכל ואמרינן הוברר דשחיטה וזריקה דהאי פסח שפיר איזדריק עלה דהאי אתתא ומשני מאי רוצה בשעת שחיטה ששאלו את פיה בשעת שחיט' ואמרה בזה אני רוצ' ורמינהי אשה רגל ראשון אוכלת משל אביה מכאן ואילך רוצה אוכלת משל אבי' רוצה אוכלת משל בעלה ל"ק כאן ברדופה כאן בשאינה רדופה ומתני' בשאינה רדופה לילך תמיד לבית אביה הילכך בית בעלה חביב לה כשאר כל הרגלים ושייכא בתריה ורגל ראשון במקום שרוצה בשעת שחיטה כיון שאינה רדופה לילך ובריתא ברדופה הילכך רגל הראשון ודאי בתר אביה מכאן ואילך במקום שרוצה בשעת שחיטה דאם לא בררה בשעת שחיטה אינה אוכלת לא משל זה ולא משל זה. וכן יתום ששחטו עליו אפטרופסים יאכל במקום שהוא רוצה שם במשנה יאכל במקום שהוא רוצה ובגמרא שמעת מינה יש ברירה א"ר זירא שה לבית מכל מקום וכתבו בתוספות דשה לבית לאו דאוריתא ואף על גב דשלא למנוייו אסיר התם ילפינן מלא תאכלום לא תאכילום בשרצים ונבלות דהיינו בידים אבל כי האי גונא דהוי חנוך מצוה לקטנים שרי והכי נמי בבניו ובנותיו קטנים.