קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה ט
הפסח נשחט בשלש כתות שם במשנה הפסח נשחט בשלש כתות שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים קהל ועדה וישראל ואין פחותים משלשים בני אדם בכל כת וכת בגמרא אמר רבי יצחק אין הפסח נשחט אלא בשלשה כתות של שלשים בני אדם מאי טעמא קהל עשרה עדה עשרה ישראל עשרה מספקא לן דילמא בבת אחת צוה לשוחטו והיו בה שלשים או בזה אחר זה ג' כתות של עשרה בני אדם הילכך שלש כתות בעי' דדילמא בזה אחר זה קאמר ושל שלשים בעינן דילמא בבת אחת קאמר ואינו יכול לשוחטו בפחות משלשים הילכך בחמשין נמי סגיא דעיילי תלתין ונפקי עשרה ועיילי עשרה ונפקי עשרה דאי בהדדי קאמר הא איכא ואי בזה אחר זה ג' כתות קאמר הא איכא והיינו למצוה דבדיעבד אם שחטו כולן בבת אחת כשר דליכא עיכובא בהא. כל זמן ששוחטין ומקריבים קוראים הלוים את ההלל והא דאמרינן דאין שירה אלא על היין תרצו בתוס' דבשעת הקרבה אין אומרים שירה אלא על היין דמקרא דמשמח אלהים ואנשים הוא דילפינן בערכין ועיקר שתיה ושמחה הויא בשעת אכילה והכי נמי בקרבן לגבוה בשעת הקרבה הוא דקאמר דאין אומרים שירה אלא על היין אבל שלא בשעת הקרבה היו אומרים שירה בכמה דוכתין והכא בשעת שחיטה דוקא היו אומר' ועל כל קריאה תקיעה דבשעת תקיעה הויא שירה בפה כדילפינן התם מקרא ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים דמשמע תרוייהו בהדי הדדי. וחליל נמי מכה בשחיטת הפסח ודוחה שבת כדתנן פרק אין בערכין אף על גב דליכא כלי שיר מדאוריתא אלא חצוצרות וכתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות וגו'. והכהנים עומדים שורות בכלי כסף וזהב ולא היה לכלים שהם המזרקים שולים משום גזרה דרבנן שלא יניחום ויקרש הדם. ונותן הכוס לחברו עד שזורק שיעסקו רבים במצוה והקרוב למזבח שופכו כנגד היסוד כדאמר' לעיל ומוציא את האימורין ונותנן בכלי שרת כדתנן התם ובגמרא אימא להקטירם על גבי המזבח ומליחה בעינן כדילפינן מליחה לכולהו במלח תמלח וגו'.