קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה ה
אזהרת רנד שלא לשחוט הפסח ועדיין החמץ קיים שנאמר לא תשחט על חמץ דם זבחי שלא יזבח הפסח ועדיין החמץ קיים ומניין שזבח זה פסח הוא דבר הלמד מענינו דכתיב בסיפיה דקרא ולא ילין לבקר זבח חג הפסח ועוד אי זהו קרבן שקרב ביום איסור חמץ זה פסח ומנין שבי"ד הכתוב מדבר שנאמר לא תשחט ולא ילין דורש בפרק תמיד נשחט לא תשחט אותם שעוברים בלא ילין ומי ששחט והיה לו כזית חמץ ברשותו לוקה והפסח כשר דהא לא שנה עליו הכתוב לעכב. אחד השוחט ואחד הזורק את הדם וא' המקטיר האימורים אם היה לאחד מהם או לאחד מבני החבורה שאוכלים את הפסח כזית חמץ בשעת הקרבתו הרי זה לוקה שם פרק תמיד נשחט בריתא וזורק אתרבאי מדם זבחי דכתיב ודם זבחיך ישפך כרבי עקיבא במכילתא והקטרה נמי אתיא מדסמכיה ללא ילין כל שישנו בעבודות שלהן באזהרת הלנה ישנו נמי באזהרת חמץ הילכך מקטיר נמי עובר הואיל וישנו בהלנת אימורים דכתיב בהו נמי לא ילין חלב חגי ויש לאחד מבני החבורה הוי בעיא דרב אושעיא ופשיט ליה רב אמי מי כתיב לא תשחט על חמצך לא תשחט על חמץ כתיב דמשמע אפילו חמץ של אחד מבני החבורה אי הכי אפילו לאחד שאינו מבני החבורה בסוף העולם נמי אמר ליה אמר קרא לא תשחט ולא ילין לא תשחט על חמץ הנך דעבר עליה משום לא ילין וכל בני חבורה בכלל לא ילין מן הבשר הן דלא תותירו ולא ילין בחד קרא נינהו ולא מיחייב בעל החמץ אלא השוחט והזורק דלא תשחט אמר רחמנא דבני חבורה לית בהו מעשה וכל שהחמץ ברשות אחד מהם אפילו אינו בעזרה עמו כרבי יוחנן דאמר לא בעי' על בסמוך דאף על גב דלא חזינן ליה בשעת התראה הואיל דאשתכח דהוה ליה חמץ אחר התראה מיחייב.