קרית ספר על משנה תורה, הלכות פרה אדומה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק י · הלכה ה
מי חטאת ששקלן אם הסיח דעתו פסולין ואם לאו כשרים דתניא בגיטין פרק הניזקין העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים דנפסלים במלאכה פרה דכתיב אשר לא עלה עליה עול ומי חטאת דכתיב למשמרת למי נדה ותניא בספרי למשמרת למי נדה כלומר שיהו משומרות לכך ולא לדבר אחר ומוקמינן לה ששקל בהם משקלות ופרכינן והאמר רבא שקל בהן משקלות כשרה לא קשיא הא בגופיה הא כנגדן ופריך בגופן מעשה קא עביד בהו ובדיני אדם נמי ליחייב אלא אידי ואידי כנגדן ולא קשיא הא דאסח דעתיה משמירתן ונפסלו בהיסח הדעת דלמשמרת למי נדה כתיב שצריכות שימור תמיד והא דרבא לא אסח דעתיה ונראה דמפרש הרב ז"ל בכנגדן ששוקל אותם במשקל שכנגדן דלא איתעבי' מלאכה בגופן אלא ששקלן וכיון דלא אסח דעתיה לא פסלן ואם שקל דברים אחרים בהן פסלן אפילו לא הסיח דעתו מהן הואיל ועשאן משקולת פסלן והיינו דאמרינן בגופן שנעשה מעשה בגופן ובכנגדן שנשקלו במשקל שכנגדן ונראה דגרסינן במילתא דרבא ששקלן במשקלות ולא ששקל בהן משקלות. כל מעשה פרה בין אדם בין כלים כשרי' בטבול יום כדילפינן לעיל וכל שכן מי שהעריב שמשו אלא מפני הצדוקים משתמשין הכל בטבול יום כדאמרי' לעיל. הכל כשרין להזות חוץ מאשה וטומטום ואנדרוגינוס וקטן שאין בו דעת כדתנן פרק בתרא דפרה ובפרק טרף לרבנן וטבל במים איש טהור איש ולא אשה טהור להכשיר את הקטן שיש בו דעת להזות וערל כשר להזות כדאמ' פרק הערל מימרא דר' אלעזר מידי דהוה אטבול יום דאסור בנגיעה דתרומה ומותר בפרה ערל שמותר בנגיעה דתרומה אינו דין שמותר בפרה ותניא כוותיה דרבי אלעזר כדאיתא התם קטן שיש בו דעת ואשה אחזה לו המים כשרה ואם אחזה בידו פסולה כדתנן נמי התם פרק בתרא דפרה משום דהוה ליה כאלו היא הזה.