קרית ספר על משנה תורה, הלכות פרה אדומה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק טו · הלכה א
מצות קע"ג שיהיו מי חטאת מטהרים מטומאת מת ומטמא לטהור דכתיב והזה הטהור על הטמא וכתיב הנוגע במי הנדה יטמא הנוגע במי חטאת שלא לצורך הזאה בין אדם בין כלים טמא והנוגע לצורך הזאה טהור מק"ו שהוא יטהר הטמא ואיך יטמא הוא בעצמו וכדתניא בתוספתא ובספרי ועוד דוהזה הטהור משמע שאינו מקבל טומאה על ידי הזאה. ואינו מטמא בגדים בשעת מגעו שלא לצורך דכתיב והנוגע במי הנדה יטמא עד הערב וטומאת מגען בכל שהוא כדכתיב סתמא מי הנדה ולא כתיב וכבס בגדיו ואם היה במים כדי הזייה מטמא בגדים בשעת מגע ומשא שלא לצורך דכתיב ומזה מי הנדה יכבס בגדיו ואמרינן בספרי מים שהן ראוין לנדה ולא מים שאין בהם כדי הזיה מה אני מקיים והנוגע במי הנדה ריבה מי חטאת שאין בהם כדי הזייה שמטמאים במגע אבל לא במשא דנוגע כתיב אבל מזה מי הנדה דהיינו שיש בהן כדי הזייה אף במשא דלא כתיב נוגע ולא נאמר מזה מי הנדה אלא לשיעור הזייה כדמשמע ומזה מי הנדה כלומר מי נדה שיעור הזאה ואמרינן פ"ק דנדה מאי מזה נושא ולכתוב נושא קמ"ל דעד דדרי כשיעור הזאה שהוא כדי שיטבול ראשי גבעולי אזוב במים כדאמר' לעיל. מי חטאת שעשו מצותן אין מטמאין כדתנן במתניתין שלהי מכלתין דפרה וטעמא דכיון שנעשה מצותן הרי אינם מי נדה וקרא כתיב ומזה מי הנדה והנוגע במי הנדה דמשמע בשעת הזאה ועל דבר שמקבל טומאה לפיכך מים השותתין והמנתזין מהזאת דבר שהוא מקבל טומאה טהורי' ומדבר שאינו מקבל טומא' טמאי' שלא עשו מצותן וכדתנן נמי התם מי חטאת שנפסלו מטמאין את הטהור לתרומה בידיו ובגופו והטהור להזאה אין מטמאין אותו אפילו נגע בידיו וכדתנן התם פרק ט' ואם נטמאו מטמאין לטהור לחטאת בנגיעת ידיו וכדתנן נמי התם והיינו מדרבנן דמדאוריתא אין אוכלים ומשקין מטמאים כלים ואדם. נפלו לתוכן מים פסולים לחטאת או מי פירות אזלינן בתר רובא לטמא במשא ואם הם מחצה על מחצה נמי מטמאים כדתניא בתוספתא פ"ח דאזלינן לחומרא במחצה על מחצה וכדמסיים בה בין כך ובין כך פסול להזות מהן. אפר פרה שנתערב באפר מקלה הולכין אחר הרוב לטמא ואין מקדשין בו כדתנן התם פ"ט ודלא כר' אליעזר דקאמר מקדשין בכולו וכתב הרב ז"ל דאפילו רוב אפר מקלה מטמא במשא שהרי נושא אפר חטאת אפילו היא מעורבת דאינו כעירוב מים פסולים עם מי חטאת דאמרינן דאם רוב מי פירות אין מטמאין דמים במים מתערבים מכל וכל ואינן נכרים מי חטאת בהם מה שאין כן בעירוב אפר אע"ג שהוא מעורב כל חד וחד באנפיה נפשיה הוא. אפר כשר שנתערב במים פסולים מטמאין מדרבנן את הכהן ואת תרומתו כדתניא התם בתוספתא וכדתנן נמי במתניתין פ"ט דטהור לחטאת אפילו נגע בידיו טהור.