קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יט · הלכה ח
מי שיצא מירושלם ונזכר שיש בידו בשר קדש אם עבר צופים שורפו במקומו ולא הטריחוהו לחזור ואם לאו חוזר ושורפו וכתבו בתוספות דמן התורה יכול לשרוף בשר קדשים קלים במקום שירצה דלא מרבינן פרק כל שעה אלא פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים אבל שאר קדשים הנאכלין לזרים לא מרבינן מדאוריתא מה לי עבר צופים מה לי לא עבר. וכל עצמות שאין בהם מוח אינן טעונין שריפה חוץ מעצמות הפסח מפני התקלה פ' כיצד צולין כדאמ' ומדאוריתא אפילו עצמות פסח אין טעונין שריפה כיון דלית בהו מוח. קרבן שנפסל אחר שהופשט העור לכהנים או לבעליו בקדשים קלים קודם שהופשט העור כבשר וישרף משנה פ' טבול יום כל הקדשים שאירע בהם פיסול קודם להפשטן אין עורותיהם לכהנים אלא נשרפין עם עורן אמר רבי חנינא סגן הכהנים מימי לא ראיתי עור יוצא לבית השריפה וחכ"א אין לא ראינו ראיה אלא יצא לבית השרפה הואיל וקודם הפשט היה בו פיסול ובגמרא אתאן לרבי דאמר הדם מרצה על העור בפני עצמו ואתי אפילו כר' יהושע דאמר אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם דכתיב ועשית עולותיך הבשר והדם וע"כ לא קאמר רבי יהושע אלא בבשר דליכא פסידא לכהנים והתורה אמרה הבשר והדם אבל לענין עור דאיכא פסידא דכהנים אפילו ר' יהושע מודה דלא מפסדינן להו שלא כדין ואם נשרף בשר או אבר קודם זריקה לכתחלה לא יזרוק וליכא פסידא דכהנים שהרי לא קרב הקרבן אבל אם עבר וזרק הדם הויא זריקה להתיר העור אע"פ שלא עלה לו הקרבן הקרבה הוי וקרינא ביה עור העולה אם הקריב מידי דהוה אדיעבד דנטמא בשר או נפסל או יצא רבי יהושע אומר לא יזרוק ואם זרק הורצה הניחא גבי מטמא דאיכא למימר דציץ מרצה אבל גבי יוצא לא מרצה הציץ וקתני אם זרק הורצה אלמא ק"ל היה לו לרבי יהושע בדרשא זו דאם אין בשר אין דם הלכתא דבדיעבד הורצה גבי אבוד ושרוף נמי אף על גב דודאי אבד נמי פסול כדאמרן פרק כיצד צולין לענין עור מיהא מודה. וכן זבח שהופשט ונמצא טרפה או נפסל במחשבת חוץ הואיל ולא נרצה הזבח ישרף העור בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים אבל אם נעשה במחשבת שינוי השם אף על פי שלא עלה לבעלים הואיל ונרצה הרי העור לכהנים או לבעליו שם תנו רבנן עולת איש עולה שעלתה לאיש פרט לשנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה שלא יהו הכהנים זכאין בעורה יכול שאני מרבה שנשחטה שלא לשמה הואיל ולא עלתה לבעלים ואף על פי שהיא כשרה תלמוד לומר עור העולה מ"מ ונמצא טרפה שם והלכה כדברי חכמים בשרה בקבורה והעור בשריפה שריפה בבשר ליכא דאין שריפה בקדשים אלא כשהובאה לעזרה ונפסלה לאחר שחיטה והעור [בשרפה] לא ידענא טעמא כך כתב רש"י ז"ל וכתב עוד ואני אומר דרבנן לאו אדרבי עקיבא קיימי דאיירי בבכור בגבולין אלא אדרבי חנינא קיימי דאיירי בקדשי המקדש עד כאן וקשיא לי דהתם משמע דנמצאת טרפה בבני מעים דקודם הפשט היה בו דמרצה הואיל ולא הוכר פיסולו קודם הפשט לר' והרב כתב שהופשט ונמצא טרפה דלא נרצה והעור ישרף וצ"ע וזבח שהופשט קודם זריקה אינו פוסל אפשר דר"ל דאף על גב דאסור לשהות הדם כל כך אחר הפשט מיהא היכא דאתרמי דהפשיט קודם זריקה אינו פוסל.