קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יז · הלכה כ
כבשי עצרת ששחטן לשמן ואבד הלחם אם זרק דמן לשמן הרי אלו פסולין שם אמר רבי יוחנן הכל מודים שאם הוזקקו זה לזה שהיו ביחד ואחר כך נאבד אחד מהם מעכבין זה את זה והנותר לפנינו יצא לבית השריפה דנדחה באבדת חברו ואי זהו זיקה שלהן שחיטה שמקדשת הלחם כדילפינן לעיל זרק דמן במחשבת זמן אחר שאבד הלחם הוי ספיקא אי הותרו באכילה או לא שם בעיא דרבי ירמיה ולא איפשיטא: