קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יב · הלכה טז
השוחט את התודה והיה לחמה חוץ לחומת בית פאגי משנה שם השוחט את התודה בפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם ובגמ' מאי חוץ לחומה רבי יוחנן אמר חוץ לחומת בית פאגי דהיינו חוץ לחומת הר הבית וריש לקיש אמר חוץ לחומת עזרה וטעמא דרבי יוחנן דהלכתא כותיה משום דאף על גב דכתיב על זבח התודה לא בעינן על בסמוך אלא אפילו היא חוץ לחומת העזרה כל שהיא תוך חומת הר הבית קדוש ותניא כותיה דרבי יוחנן כדאיתא התם אבל תוך חומת הר הבית מיהא בעינן כיון דמתקדשי בשחיטת הזבח. שחטה עד שלא קרמו פניה בתנור ואפילו אחת מהם לא קרם פניה לא קדש הלחם משנה שם ובגמרא מנא הני מילי דתנו רבנן על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח וגו' מלמד שאין הלחם קדוש אלא א"כ קרמו פניה בתנור דעל חלות לחם חמץ יקריב משמע דבשעת שהוא שחטו יהא כבר לחם שיהו פניו מתקרמין כבר בתנור. שחטה ונפסלה בשחיטתה במחשבת זמן או מקום קדש הלחם משנה שם חוץ לזמנה וחוץ למקומה קדש הלחם ובגמרא מתניתין מני רבי מאיר דתניא זה הכלל כל שפיסולו קודם שחיטה לא קדש הלחם פסולו אחר שחיטה קדש הלחם חוץ לזמנה וחוץ למקומה לאו היינו פיסול קודם שחיטה ולהכי קדש הלחם ליפסל אבל שחטה ונמצאת טרפה לא קדש הלחם דכיון דנמצאת טרפה בבדיקה הוי פיסול קודם שחיטה ונמצאת בעלת מום פליגי במתניתין רבי אליעזר וחכמים דרבנן סברי לא קדש הלחם ואוקמינן פלוגתייהו בגמרא בדוקין שבעין דאינו ניכר אבל בעלת מום אליבא דכ"ע הויא כנמצאת טרפה ואם כן לרבנן אפילו במומין שבעין לא קדש הלחם ושחטה שלא לשמה נמי לא קדש הלחם דכתיב זבח תודה מלמד שאם שחטן שלא לשמן לא קדש הלחם דזבח תודה משמע זבח לשם תודה שצריך לשוחטו לשמו והואיל ומפיק ליה מקדושתה לגמרי ששחטה לשם זבח אחר לא קדש דהוי כפיסולו קודם שחיטה וכן הדין באיל נזיר עם הלחם שלו ששחיטה מקדש ליה ללחם: