אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק טו · הלכה ג

הלכה א

אסור לחשב בקדשים מחשבה שאינה נכונה ואם חשב בעבודה אחד חייב להשלים שאר עבודות במחשבה נכונה כדאמר רבא ריש זבחים ומנחות. עולה ששחטה שלא לשמה אסור לזרוק דמה שלא לשמה אי בעית אימא סברא אי בעית אימא קרא אי בעית אימא סברא משום דשני בה חדא שני בה כל הני אי בעית אימא קרא מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת נדבה וגו' אלא אם כמו שנדרת עשית יהא נדר ואם לאו נדבה יהא וכיון דרחמנא קרייה נדבה מישרי לשנויי בה הא אסור לחשב בקדשים דכתיב לא יחשב ובלשמו כתיב ואם זבח שלמים קרבנו שתהא זביחה לשם שלמים כדאמר' לעיל ומנחה נמי הויא בכלל נדר ונדבה. חטאת ששחטה לשם חולין כשרה ולא עלתה לבעלים ס"פ ב"ש אמר רב יהודה אמר רב חטאת ששחטה לשם עולה פסולה לשם חולין כשרה מ"ט דרב א"ר אלעזר דכתיב ולא יחללו את קדשי בני ישראל קדשים מחללים קדשים כדנפקא לן דבמחשבת שלא לשמו מתחללין מושחט אותה לחטאת ואין חולין מחללין קדשים שחטה לשם חטאת אחר כגון שבאה על אכילת חלב ושחטה על דם פסולה פ"ק דזבחים בשמעתא דמבוג אמר רב חטאת חלב ששחטה לשם חטאת דם לשם חטאת ע"ז כשרה לשם חטאת נזיר וכו' בעי רבא וכו' רב אחא בריה דרב מתני כולהו לפיסולא דכתיב ושחט אותה לחטאת לשם אותה חטאת שחטה לשם אדם אחר שמחוייב חטאת ואפילו עולה ויורד פסולה שם א"ל אנן בשינוי בעלים מתנינן לה אמר רבא חטאת חלב ששחטה על מי שמחוייב חטאת דם וכו' פסולה בעי רבא שחטה על מי שמחוייב חטאת דטומאת מקדש וקדשיו מהו מי אמרינן כרת כמותה וה"ל מחוייב כמותו וקרינא ביה וכפר עליו ולא על חברו או דילמא אין קבוע כמותו שהוא בעולה ויורד תיקו וס"ל לרב ז"ל דכיון דרב אחא מתני לעיל כולהו לפיסולא בשינוי חטאת הכי נמי הכא מתנינן כולהו לפיסולא בשינוי בעלים לרב אשי דמתני לה הכי שחטה לשם מת כשרה ולא עלתה לבעלים שאין כפרה למתים הילכך לא קרינא ביה עליו ולא על חברו המחוייב חטאת כמותו שם בשמעתא דמבוג שחטה לשם מי שאינו מחוייב שום קרבן כלל פסולה שם ואמר רבא חטאת ששחטה על מי שאינו מחוייב כלום פסולה שאין לך אדם מישראל שאינו מחוייב עשה ואמר רבא חטאת מכפרת על מחוייב עשה מק"ו דחייבי כריתות שחטה לשמה לזרוק דמה שלא לשמה פסולה שם פלוגתא דר' יוחנן ור"ל ר"י אמר פסולה דמחשבין מעבודה לעבודה כלומר דמחשבה מועלת מעבודה לעבודה במחשבת שלא לשמו דילפינן ממחשבת פגול דמהניא ביה מחשבה מעבודה לעבודה כדתנן השוחט את הזבח על מנת לזרוק דמה למחר וכו' דעיקר מחשבתו המביאה לידי פגול זו היא שיחשב בעבודה זו לעשות עבודה אחרת להאכיל לאדם או למזבח חוץ לזמנו.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה