קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ז · הלכה א
כל הפסולין לעבודה שמלקו מליקתן פסולה דאף על גב דשחיטה כשרה בזר מליקה פסולה דכתיב והקריבו הכהן אל המזבח ומלק ואין זר קרב לגבי המזבח ואף על פי שאותו העוף פסול אינו כנבלת העוף לטומאת בית הבליעה דאהני מליקתה דאם עלתה לא תרד לפי שנפסלה בקדש כרבי יוחנן לגבי רב ריש פרק חטאת העוף בזבחים דילפינן מבמה שהזר כשר בה למלוק עופות לכתחלה דאין כיהון בבמה ומתניתין דקתני כל הפסולין לאיתויי זר ותניא נמי כותיה כדאיתא התם וכן אם מלק בלילה או ששחט חולין בפנים וקדשים בחוץ אינם כנבלה משנה שם שמאל ולילה וגו' אין מטמאין ובגמרא שמאל אית ליה הכשרה ביום הכפורים דכהן נוטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו ולילה דאשכחן לה הכשרא באיברים ופדרים שחיטת חולין בפנים דכתיב והנפש אשר תאכל נבלה וטרפה ומיתוקמא האי קרא בנבלת עוף טהור והאי טריפה קרא יתירא הוא למדרש ביה הכי מה טרפה דשוה בפנים כבחוץ דכאן וכאן היא אסורה אף נבלה דכתיב הכא היא כטרפה דמטמאה בפנים ובחוץ יצא השוחט חולין בפנים וקדשים בין בפנים בין בחוץ הואיל ולא שוו בפנים כבחוץ אין מטמאים דחולין שחוטין בחוץ אין מטמאין ולא שוו בפנים כבחוץ וקדשים אע"ג דאידי ואידי בין חוץ בין פנים פסולים נינהו אפילו הכי כיון שהועילה שחיטת חוץ לחייבו כרת משום שחוטי חוץ כדמרבינן מדכתיב או אשר ישחט לרבות שחיטת עוף אלמא שחיטה שמה ולהכי ראוי שתועיל לה לטהרה מידי נבלה אשכחן חוץ פנים מנא לן הואיל ולא שוו בפנים כבחוץ דהא אוקימנא דבחוץ לא מטמא ואף על גב דבאכילה אסור בטומאה מיהא לא שוו ודנין דבר שלא בהכשרו מדבר שלא בהכשרו כדאמרינן התם פרק חטא' העוף.