קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו · הלכה כ
איברי חטאת באיברי עולה תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה ולא תימא יעלה הכל ורואין את בשר החטאת כאלו הן עצים דאף על גב דכתיב בשאור ודבש ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח ודרשינן לריח ניחוח אי אתה מעלה אבל אתה מעלה לשם עצים הא כתיב אותם ברישא דקרא קרבן ראשית תקריבו אותם מיעוט אותם הוא דאי אתה מעלה אלא לשום עצים אבל מידי אחרינא לא. אבר של בעלי מומין שנתערב באיברי קדשים וליכא רובא בחד מינייהו יצאו לבית השריפה מדאוריתא אבל אי איכא רובא דקדשים אפילו לרבנן דרבי אליעזר הוו מרצים מן התורה דאזלינן בתר רובא וכתיב נמי מום בם לא ירצו מיעט רחמנא מום בם הוא דלא ירצו הא על ידי תערובת ירצו ואף על גב דדרשינן נמי מום בם הוא דלא ירצו הא עבר מומן ירצו דרשינן בם בהם להני תרי דרשות ואפילו לרבנן דאף על גב דאמרינן בגמרא ורבנן בם בהם לא דרשי היינו רבנן דברייתא אבל רבנן דמתניתין אית להו האי דרשא כדכתבו התם התוספות פרק התערובות.