קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ה · הלכה ח
המפריש מעות למנחת חוטא והביא מהן מנחתו או הפריש מנחת חוטא והותירה המותר יביא מנחת נדבה ומותר עשירית האיפה של כהן גדול ירקב פרק בתרא דמנחות מותר מנחת חוטא נדבה דהואיל ואיקרי חטאת אזיל מותרה לנדבת צבור ממדרש יהוידע אבל מותר מעות שאר מנחות לא אזלי לנדבת צבור אלא מוסיף משלו ומביא מנחה אחרת ומותר עשירית האיפה של כהן גדול ירקב דילפינן מדכתיב לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא אמר רבי יהודה היא קרויה חטאת ואין אחרת קרויה חטאת לימד על עשירית האיפה של כהן גדול שאינה קרויה חטאת וטעונה לבונה ומדלגבי לבונה לית לה דין חטאת לגבי מותר נמי לית לה דין חטאת אע"ג דאיקרי חטאת ביחזקאל כדאמר בפרק אלו מגלחין לאו דין חטאת אית לה דאימעיטא מהאי קרא ולהכי ירקב וכן מותר לחמי תודה ומותר לחמי נזיר ירקבו שם לחמי תודה ירקב דלאו חטאת איקרו ונדבת יחיד לא קרב בפני עצמו שלא מצינו לחם קרב בפני עצמו ועם תודה אחרת אי איפשר שאין תודה קרבה בלא לחמה והיינו טעמא דלחמי נזיר ומותר דמי נסכיו יעלו לנדבה גם זה בירושלמי דשקלים פרק ב' משום דמותר נסכים קדשי קדשים אינון יפלו לנדבה מותר שקלים חולין שהשקלים יש להם קצבה וכתיב העשיר לא ירבה ולפיכך מותר חולין. אבל מותר קיני זבים וזבות וקיני יולדות חטאות ואשמות מותריהן יפלו לנדבה ממדרש יהוידע דקינין נמי אית בהו חטאת והוי מותר חטאת מותר עולה לעולה כיון דאפרשיה לעולה לא נפקא מקדושתה מותר שלמים לשלמים ולא לעולה דאין משנין דבר שהוא לאכילה לדבר שאינו לאכילה מותר מנחה למנחה מהאי טעמא מותר פסח לשלמים ולא לעולה דמשנין לדבר שהוא לאכילה דכותה ועוד דמשנין קדשים קלים לקדשים קלים ולא לקדשי קדשים ופסח נמי בשאר ימות השנה שלמים הוי מותר נזירים לנזירים דלא נפיק מקדושתיה מותר נזיר לאותו נזיר ובמתניתין דפרק ב' דשקלים קתני מותר נזיר לנדבה ובפרק ו' נמי קתני בהדי שופרות ששה לנדבה ואחד מהם הוא למותר קרבנות נזיר וצריך עיון וכל הני מותרים בשקלים ומותר חטאת דהוי לנדבה היינו בחטאת קבועה אבל בקרבן עולה ויורד שהפריש מעות חטאת והעני מביא תחתיהן עוף ומחללן על העוף ויהנה מהן משנה שלהי כריתות ובגמ' תנו רבנן מחטאתו על חטאתו מה תלמוד לומר דבקרבן עולה ויורד כתיב גבי כשבה ושעירה מחטאתו דמשמע מקצת חטאתו כלומר אם העני יביא עוף ממקצת דמים הללו וגבי עוף כתיב מחטאתו דמשמע דאם העני יביא במקצת דמי עוף עשירית האיפה והשאר חולין. הפריש בהמה ונפל בה מום תמכר ויביא בדמיה עוף דבהמה בעלת מום תפדה אבל הפריש עוף ונפסל לא יביא בדמיו עשירית האיפה דאין לעוף פדיון שפדיון לא נאמר אלא בבהמה.