אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ד · הלכה כד

הלכה כב

הפריש אשמו והיה בשעת הפרשה שוה סלע ובשעת כפרה יפה שתים כשר בריתא שם פ' המביא אשם תלוי וכתב רש"י ה"ג בתוספתא בשעת הפרשה יפה סלע ובשעת כפרה יפה שני סלעים יצא ע"כ וטעמא דאף ע"ג דמעיקרא אדחי האי אשם אפ"ה דחוי מעיקרו לא הוי דיחוי כיון דלא הוה חזי עד שנעשה בן שתים דאף על גב דפשטינן ממימרא דרבי אושעיא ש"מ דחוי מעיקרו הוי דחוי לא קאי הכי דהא בעלי חיים נדחין נמי פשטיה ולא קאי הכי משום דמחוסר זמן הוי דחוי מעיקרא ולא הוי דחוי ש"מ דאין בעלי חיין נדחין ודחוי מעיקרו לא הוי דחוי והלכתא כרב דפליג אדר' יוחנן בפ' שני שעירי ומתני' דיקא כותיה דרב וכדכתבי' פט"ו מה' מעשה הקרבנות ואע"פ שהשביח מאליו אדם מתכפר בשבח הקדש דהוי בעיא דר' אלעזר ופשיט לה ר' יוחנן מוולד תודה דלפני כפרה יקריב אותו במקום אמו לחובת נדרו וטעון לחם אלמא אדם מתכפר בוולד דהיינו שבח הקדש. היה בשעת הפרשה יפה שתים ובשעת כפרה יפה סלע פסול תוספתא היא וטעמא דכתיב כסף שקלים בשקל הקדש לאשם דמשמע בשעת כפרה להוי כסף שקלים חזר ונעשה יפה שתים חוזר לכשרותו דאין בעלי חיין נדחין דהוי כבעל מום עובר שעבר מומו דילפינן מדכתיב כי משחתם בהם מום בם דמשמע דהיכא דמום בם הוא דלא ירצו אבל אם עבר מומם ירצו.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה