קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה לה
דם קדשים שיצא חוץ לעזרה נפסל [הזבח] אף ע"פ שזרקו אח"כ לא נרצה דציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה על היוצא דאינו לפני ה'. וכל דם הקדשים אינו (מטמא) [מקבל טומאה] כלל דכתיב בדם על הארץ תשפכנו כמים דם הנשפך כמים שהוא חולין שאין חשין לקבלן בכלי מכשיר לטומאה דאיתקש למים אבל דם קדשים דמתקבל בכלי וצריך מתנות למזבח אינו מכשיר דלא איתקש למים וכיון דאינו מכשיר אינו מקבל טומאה. ודם ששקעה עליו חמה ולא נזרק נפסל הזבח ואם זרקו לא הורצה דכתיב ביום הקריבו את זבחו יאכל שתהא הקרבה וזביחה ביום אחד וללמד זמן אכילת שלמים ביום זביחתו וממחרת לא איצטריך כוליה קרא דא"כ ליכתוב קרא ביום זבחכם יאכל הקריבו למה לי ש"מ ביום שאתה זובח אתה מקריב ביום שאי אתה זובח אי אתה מקריב וללמד דאי קריב דם האידנא נתאכל בשר האידנא ולמחר ואי קריב דם למחר נתאכל בשרא למחר וליומא אוחרא לא איצטריך נמי כוליה קרא דא"כ ניכתוב קרא ביום הקריב יאכל זבחו למה לי ש"מ ביום שאתה זובח אתה מקריב ביום שאי אתה זובח אי אתה מקריב: