קרית ספר על משנה תורה, הלכות עדות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יט
הלכה א
אין משערין ראית העדים והזמן אלא בדבר המצוי ולא חיישינן שמא רואין מרחוק יתר מכל אדם וכן לא חיישינן שמא אדם קל ביותר נזדמן להם וקפלו את הדרך.
הלכה ב
עדים שהוזמו שבשעה שהעידו לא נהרג אלא אחר כך ע"פ עדים אחרים הרי אלו נהרגים אבל אם הם הוזמו והוא נגמר דינו קודם אינם נהרגים שהרי מכל מקום שהעידו כבר נגמר דינו להריגה וכן לענין תשלומי קנס.
הלכה ג
עדי שטר שאמרו שבזמנו חתמוהו והוזמו אינם נפסלין אלא מעת שהעידו בב"ד שזה כתב ידם ובזמנו חתמוהו ולא למפרע מאותו יום דשמא היו חתמוהו ושקרו ואמרו בזמנו חתמנו ואם נודע שהן חתומים בו מקודם נפסלים מן העת שהיה ידוע שהיו חתומים בו והא דפסילי מדאורית' משום דהשתא מקיימי סהדותיהו על פה דאי לאו הכי לא הוו מיפסלי מדאוריתא מחתימת השטר: