אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות עדות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ד · הלכה א

פרק ד

בדיני נפשות בעינן שיהיו העדים רואים זה את זה בשעת העבירה וכדאמרינן פרק קמא דמכות מנין לעדות מיוחדת שהיא פסולה שנאמר לא יומת על פי עד אחד מאי אחד אי לימא עד אחד ממש מרישא שמעינן מינה דכתיב על פי שנים עדים אלא מאי אחד אחד אחד תניא נמי הכי היו רואין אותו אחד מחלון זה ואחד מחלון זה ואין רואין זה את זה וכו' והינו עדות מיוחדת ואם היה המתרה רואה אותן והן רואין אותו לא חשיבא עדות מיוחדת דהוא מצרפן כדאמר התם רבא דף ו'. והרב כתב דבעיא תרתי הוא רואה אותם והם רואים אותו אף על פי שאינם רואים זה את זה ורבא או קאמר כדאיתא התם ונראה שהרב ז"ל לא גריס או משום דאי מתרה רואה אותן והן אינם רואים אותו היכי מהימנינן ליה למתרה לומר שראה אותם להרוג את זה דבשלמא כשהם רואים אותו הרי הם שנים והתוס' תירצו דמיירי שיש עדים שהמתרה רואה אותם אך לא ראו המעשה אותם העדים ואכתי קשה לרב ז"ל דכיון דהם רואין אותו הרי הם שנים אמאי בעינן שהוא יראה אותם ואפשר דסבירא ליה דכל היכא דאין רואין את המתרה והוא רואה אותם חשיבא עדות מיוחדת לפי מאי דגריס הוא. ראוהו העדים את העובר זה אחר זה אין מצטרפין כדתניא התם וטעמא דהוי עדות מיוחדת ופסולה כדילפינן מלא ימות על פי עד אחד. שני כתות של עדים בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו עדות אחד כדתנן התם ואם לא הוזמו כולם אין נהרגין כדילפינן התם מדכתיב על פי שנים עדים או שלשה עדים אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט שלשה אלא להקיש שלשה לשנים מה שנים אינם נהרגין עד שיהיו שניהם זוממים כדילפינן מדכתיב והנה עד שקר העד ואמר מר כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים אף שלשה אינם נהרגים עד שיהיו שלשתם זוממים שהרי שלשתם נעשו עדות אחת ומנין אפילו מאה תלמוד לומר עדים וב' כתות רואות וכו' הוו עדות אחד לענין זה.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות עדות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה