קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ה · הלכה יד
שני שעירי יום הכיפורים מצותן שיהו שוין במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כא' ואף על פי שאינן שוים כשרים משנה ריש פרק שני שעירי ובגמרא תנו רבנן יקח שני שעירי עזים מיעוט שעירי שנים מה תלמוד לומר שני שיהיו שניהם שוין ומנין שאף על פי שאין שניהם שוין כשרים תלמוד לומר שעיר שעיר ריבה טעמא דרבי רחמנא הא לאו הכי הוה אמינא פסולין עיכובא מנא לן סלקא דעתך אמינא שני שני שני כתיב והשתא דרבי רחמנא שעיר שעיר שני שני שני למה לי חד למראה וחד לקומה וחד לדמים ולמצוה ולא לעכב ולקיחתן כאחד נראה דילפי' מפשטיה דקרא דכתיב ולקח את שני השעירים דמשמע שתהא לקיחת שניהם כאחת ואף על פי שאינן שוים כשרים היינו דאמרן דלמצוה ולא לעכב דשעיר שעיר ריבה שיהיה שעיר מכל מקום לקח אחד היום ואחד למחר כשרים שם במשנה דאף על גב דילפינן לקיחה כאחד מפשטיה דקרא לא מעכב דלכולי עלמא לא כתיבא עיכובא אלא על דברים שהם מן העבודה אבל לא על הלקיחה שהיא מתמול שלשום. מת אחד מהם אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני ואם משהגריל יביא שנים ויגריל בתחלה ויאמר אם של שם מת זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו ואם של עזאזל מת יאמר זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו והשני מן השנים שהגריל בסוף ירעה וימכר ויפלו דמיו לנדבה שאין חטאת צבור מתה שם במשנה קרוב ללשון רבינו וטעמא דלא הגריל יקח זוג לשני דלא בעינן לקיחתן כאחד אלא למצוה ולא לעכב ואם משהגריל יביא שנים ויגריל דהגרלה מעכבת וקבעה כדאמרן לעיל ולהכי לא יקח מזוג שני אלא מה שעלה עליו גורל המת ושני שבזוג ראשון יקרב ושני שבזוג שני ירעה כרב לגבי רבי יוחנן דסבר דאין בעלי חיים נידחין כדיליף מבעל מום עובר ומתני' נמי דייקא כותיה דתנן אם של שם מת זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו ואידך כדקאי קאי בקדושתיה ולא אמרינן ידחה ורבי יוחנן סליקא בקשיא כדאיתא התם וטעמא דרעייה ולא נפיק לחולין משום דהיה ראוי ליפול עליו גורל המת ולהתקיים תחתיו אבל למיתה לא אזיל כרבי יהודה אף על גב דנקראו חטאת כדכתיב שני שעירי עזים לחטאת משום דאין חטאת צבור מתה כדילפינן לעיל.