קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ד · הלכה ב
בשעת הקטרת הקטרת בקדש הקדשים כל העם פורשין מן ההיכל בלבד ואין פורשין מבין האולם ולמזבח אלא בשעת הקטרה בהיכל בכל יום ובשעת מתן דמים פרק טרף נתנו למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל נטל מחתה וכו' ופרכי' בגמרא והכתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד ומוקמי' ליה בשעת הקטרה והיכי אמרת ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל אמר רב יהודה תני של היכל כשיוצא מן ההיכל לעזרה מונה את הרובדין והוי האי רביעי להיכל ת"ר וכל אדם לא יהיה באהל מועד יכול אפילו בעזרה לא יהא אדם עומד כשכהן מקריב קטרת לפני לפנים ת"ל באהל מועד אין לי אלא באהל מועד שבמדבר שילה ובית עולמים מנין ת"ל בקדש אין לי אלא בשעת הקטרה דכיון דכתיב בהאי קרא וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל משמע דבהקטרה משתעי דאי זו היא כפרה ששוה לו ולביתו ולאחיו הכהנים ולכל קהל ישראל הוי אומר זו קטרת דאלו מתן דמים אין שוה בכולם שהפר מכפר עליו ועל הכהנים והשעיר על ישראל וקטרת מכפרת כדכתיב ויתן את הקטרת ויכפר על העם ותנא דבי ר' ישמעאל על מה קטרת מכפרת על לשון הרע כי ההיא דקרח דכתיב בהו אתם המיתם את עם ה' וסתם לשון הרע בחשאי הוא יבא דבר שבחשאי דהיינו קטרת שאין אדם עומד בהיכל בשעת קטרת ויכפר על לשון הרע שהוא מעשה חשאי כדאמרינן בשעת מתן דמים מנין ת"ל בבאו לכפר וכתיב במתן דמים פר כהן משיח ופר העלם דבר של צבור ושעירי ע"ז כפרה ואתיא כפרה כפרה מי"ה כדאמר' ופר כהן משיח דלא כתיב ביה כפרה איתקש לפר יום הכיפורים דכתיב ועשה לפר זה פר יום הכיפורים כאשר עשה לפר זה פר כהן משיח ופרישה דבין האולם למזבח בקטרת דהיכל מדרבנן דקרא לא קאמר אלא באהל מועד ופרישה מהיכל מיהא בעי דכל קטרת מכפר על מעשה חשאי כדאמרינן. ואחר כך נוטל דם הפר ומזה ממנו שם שמנה הזיות דבתר דכתיב וכסה ענן הקטרת וגו' כתיב ולקח מדם הפר והזה וגו' שיצא והניחו על כן הזהב כדתנן פרק הוציאו לו ואחר כך שוחט את השעיר ומזה ממנו שמנה הזיות כדתנן התם דקרא כתיב ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו וגו' והזה אותו וגו' בתר הזאה דפר ואחר כך נוטל דם הפר מעל הכן ומזה על הפרכת ומניחו ונוטל דם השעיר ומזה ממנו ג"כ על הפרכת כדתנן נמי התם דכתיב בתר הכי וכפר על הקדש וגו' וכן יעשה לאהל מועד השוכן אתם וגו'. כשם שהזה משניהם בפנים אח' למעלה ושבע למטה כך מזה על הפרכת מבחוץ משניה' אחת למעלה ושבע למטה ואח"כ מערה דם הפר לדם השעיר ומחזיר הכל למזרק של פר כדתנן התם עירה דם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא בריקן כדכתיב במתנות המזבח ולקח מדם הפר ומדם השעיר מדם שניהם יחדיו כר' יאשיה דאמר דאע"ג דלא כתיב יחדיו כמאן דכתיב דמי כדאמר' לעיל ואי לא הוו יחדיו ה"ל למיכתב הזאה דפר קודם ואח"כ הזאה דשעיר כדכתיב בהזאות שבפנים ועומד בפנים ממזבח הזהב בין המזבח והמנורה כדכתיב ויצא אל המזבח אשר לפני ה' דהיינו מזבח הזהב דאלו מזבח החיצון לאו לפני ה' הוא ומה ת"ל ויצא לפי שהזה ההזאות על הפרכת עמד מן המזבח ולפנים. ומתחיל להזות מן הדמים על קרנות מזבח הזהב כדכתיב ונתן על קרנות המזבח סביב מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית דרומית מזרחי' משנה שם מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון משם היה גומר על מזבח הפנימי ובגמרא בריתא פלוגתא דרבי עקיבא ור' יוסי הגלילי ודכ"ע מיהא בההו' קרן דפגע ברישא לא עביד מ"ט דכתיב ויצא אל המזבח אשר לפני ה' עד דנפיק מכוליה מזבח וכשגמר מתנות פנים לרבי יוסי הגלילי יצא דרך הצפון ופגע תחלה בצפונית מערבית במזבח ושם לא נתן עד שיצא מכוליה מזבח ובא לו למזרחית צפונית ונותן שם וחוזר לצפונית מערבית דרך ימין כדילפינן מים שלמה וסבר ר' יוסי הגלילי דאתי כת"ק דמתניתן דהקפה ברגל בעינן [כתיב] סביב במזבח הפנימי וכתיב סביב במזבח החיצון מה סביב דמזבח החיצון ברגל אף סביב דפנימי ברגל דלא כרבי אלעזר דמתניתין. ועל כולן הוא נותן מלמטה למעלה חוץ מן האחרונה שהיתה לפניו ולא היה יכול לצדד ראשי אצבעותיו למטה אלא למעלה שאם מושכת מלמטה למעלה הדם זב לתוך בית יד כתנתו אבל שלשת הקרנות שאין סמוכות לו יכול ליתן מלמטה למעלה. ומזה מדם התערובת על טהרו של מזבח שבע פעמים כדכתיב והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמי' ומזה בצד הדרום מקום ששלמו מתנות קרנותיו דכתיב וטהרו וקדשו במקום שקדשו בקרנותיו שם טהרו בהזאו' דהיינו דרומית מזרחית מקום שגמר המתנות ושופך שיירי הדם על יסוד מערבי כדילפינן לעיל. אח"כ בא אצל שעיר המשתלח וסומך שתי ידיו עליו ומתודה כדכתיב וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתודה וגו' ומשלח השעיר למדבר כדכתיב ושלח ביד איש עתי וגו'. ומוציא אימורי פר ושעיר ונותנן בכלי והשאר משלח לבית השריפה משנה פרק ב' שעירי כדכתיב ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה וגו' וכתיב יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש וגו'. ויוצא לעזרה וקורא שם כדאמ' לעיל ומקדש ופושט בגדי לבן וטובל ולובש בגדי זהב ומקדש ומקריב שעיר של מוסף היום ומקריב האילים כדכתיב ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם ומקריב האימורים כדכתיב ואת חלב החטאת וגומ' דמקודם הוציאן ונתנן בכלי להקטירן שלא היה יכול להקטירן שעדין היה לבוש בבגדי לבן והקטרתן היא בבגדי זהב מבחוץ ומקריב תמיד של בין הערבים כדילפינן לעיל. ומקדש ופושט וטובל ולובש בגדי לבן ומקדש ונכנס להוציא כף ומחתה כדכתיב ובא אהרן וגו' דמשום דאפסקה בעבודת חוץ כתיב ובא כדאמרינן לעיל ומקדש ופושט בגדי לבן וטובל ולובש בגדי זהב ומקדש ומקטיר קטרת של בין הערבים ומטיב את הנרות כדתנן התם פ' בא לו ומקדש ופושט ולובש בגדי עצמו: