אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ג · הלכה ד

הלכה ג

וקושר לשון של זהורית משקל שני סלעים פרק טרף אמר רבי יוחנן שלשה לשונות שמעתי של פרה ושעיר המשתלח ומצורע אחת משקל עשרה זוז ואחת משקל שני סלעים ואחת משקל שקל ואין לי לפרש כי אתא רבין פירשה משמיה דרבי יונתן של שעיר המשתלח דבעיא חלוקה משקל שני סלעים ואתה חוצהו חציו בסלע וחציו בין שתי קרניו לראות אם הלבין כדכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו והיינו מדרבנן בעלמא לסימנא. ושוחט את פר החטאת אשר לו ואת השעיר שעלה עליו הגורל לשם כדכתיב ושחט את פר החטאת אשר לו וכתיב ושחט את שעיר החטאת אשר לעם. ומכניס דמן להיכל ומזה מדם שניהם ארבעים ושלשה הזיות מדם הפר שמנה הזיות בקדש הקדשים בין שני בדי הארון קרוב לכפרת בטפח אחת למעלה ושבע למטה ואחר כך מדם השעיר גם כן שמנה אחת למעלה ושבע למטה וחוזר ומזה בהיכל על הפרכת מדם הפר שמנה אחת למעלה ושבע למטה וחוזר ומזה כן מדם השעיר שמנה אחת למעלה ושבע למטה ואחר כך מערב ב' הדמים פר ושעיר ומזה משניהם ארבע הזיות על ארבע קרנות מזבח הזהב שבהיכל ושבע על אמצעו של מזבח זה פ' הוציאו לו משנה ובגמרא מנה"מ דאינו מזה על הכפרת אותן שתים אחת של מעלה בפר ואחת של מעלה בשעיר על גג הכפרת ממש א"ר זירא אמר קרא בשעיר והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת לא יאמר למטה בשעיר דהיינו ולפני הכפרת דסוף סוף גמר ממטה דפר שהרי לא פורש בו כמה הזאות וילפינן ליה לקמן ממטה דפר דכתיב ביה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים וכיון דסוף סוף יליף מיניה לישתוק קרא מיניה וליגמר לכולה מילתא דמטה דשעיר ממטה דפר דאיתקיש להדדי דכתיב ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר דבשלמא למעלה דידיה איצטריך דמפורש בו אחת דכתיב והזה אותו על הכפרת ואותו חדא משמע ובמעלה דפר לא פורש אחד וא"כ מטה דשעיר למה נאמר לאקושי ליה למעלה דשעיר ולומר על הכפרת כלפני הכפרת מה לפני דלאו נוגע ממש בכפרת דלפני על הארץ משמע אף על גב דלאו ממש נוגע בכפרת אלא לענין שיהא מצדד ידו למטה ולמעלה דפר אף על גב דלא הוה צריך דסוף סוף גמר ממעלה דשעיר שפי' בו אחת אפ"ה איצטריך לכדתניא דבי ר' אליעזר בן יעקב כל מקום שנאמר פני אינו אלא קדים כדכתיב על פני הכפרת קדמה. ואחת למעלה ושבע למטה ילפינן לה הכי התם ת"ר והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת למדנו כמה למעלה בשעיר אחד דאותו חדא משמע כדאמר' למטה בשעיר איני יודע כמה הרי אני דן נאמרו דמים למטה בפר ונאמרו דמים למטה בשעיר מה למטה דפר שבע כדכתיב ולפני הכפרת יזה שבע פעמים אף למטה בשעיר שבע ודנין מטה ממטה וכתיב נמי ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר שאין ת"ל כאשר עשה שהרי אף כאן בשעיר פורש והזה על ולפני ומה ת"ל כאשר עשה שיהו כל עשיותיו שוות כשם שלמטה בפר שבע כך למטה בשעיר שבע למדנו למטה בפר ובשעיר שבע למעלה בפר איני יודע כמה הריני דן נאמרו דמים למעלה בשעיר ונאמרו דמים למעלה בפר מה למעלה בשעיר אחת כדכתיב אותו אף למעלה בפר אחת ודנין מעלה ממעלה וכתיב נמי ועשה את דמו כאשר עשה שאין ת"ל כאשר עשה אלא לשיהיו כל עשיותיו שוות כשם שלמטה בפר שבע כך למטה בשעיר שבע כדאמר' וכשם שלמעלה בשעיר אחת כך למעלה בפר אחת הזאות דהיכל שמנה דפר ושמנה דשעיר ילפינן לה התם הכי ת"ר וכן יעשה לאהל מועד מה ת"ל כשם שמזה לפני לפנים כך מזה בהיכל מה לפני לפנים אחת למעלה ושבע למטה משניהם כדילפינן כך בהיכל שמנה אחת למעלה ושבע למטה בפר ובשעיר דבתר תרוייהו כתיב האי קרא ואע"ג דאין למדין בקדשים היקש מן ההיקש והכא פר ושעיר ילפי מהדדי כדאמר' והיכי ילפינן מינייהו להזאות שבהיכל אפ"ה מקומות הוא דגמרי מהדדי ואין זה היקש הלמד מן ההיקש שהרי בהקש ראשון בהמות למדו זו מזו כאשר עשה לדם הפר ובהיקש השני לא הוקש שום דבר לאחת מן הבהמות ללמוד הימנה מה שלמדה בהיקש מחבירתה אלא המקומות הוקשו זה לזה וכן יעשה לאהל מועד כאשר כפר על הקדש והקדש לא למד כלום מתחלה בהקש אלא הפר הוקש לשעיר והשעיר לפר במתנות הקדש ואבע"א חוץ מפנים בחד זמנא גמר מה שכתוב בו בפי' ומה שלמד בהיקש דכיון דהוצרך ללמוד ממנו את המפורש בו למד הכל בבת אחת הזאות דמזבח הזהב ילפינן להו נמי התם דכתיב ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וכו' מדם הפר ומדם השעיר שיהו מעורבין כר' יאשיה דאמר אף על גב דלא כתיב יחדיו כמאן דכתיב יחדיו דמי וכתיב נמי וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה ולא שתים דפר ושעיר אלא הכל בבת אחת ועל קרנות המזבח סביב היינו ד' הזיות על ד' קרנות והזה עליו מן הדם שבע הזאות על גגו כדכתיב עליו. והזאות של לפני לפנים והיכל היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים וכו' מ"ט ר' אלעזר אמר שלא יטעה בהזאות ורבי יוחנן אמר אמר קרא ולפני הכפרת יזה שאין ת"ל יזה ומה ת"ל יזה לימד על הזאה ראשונה שצריכה מנין עם כל אחת ואחת דמשמע שיהא מונה הזאה ראשונה עם כל הזאה והזאה של ז' פעמים דכתיב יזה שבע פעמים וכתיב חקה לעיכובא ואיכא בינייהו דלא מנה ולא טעה. ולא היה מתכוין להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף דבביאת פנים כתיב אל פני הכפרת אשר על הארן מדכתיב אל פני ולא על פני משמע שאינו מתכוין לא למעלה וכו' דעל פני משמע למעלה אל פני לא משמע לא למעלה ולא למטה ובגמרא תנא כשהוא מזה אינו מזה על הכפרת על גגה אלא כנגד עביה ולא היו דמים נוגעי' בה וכשהוא מזה אחד למעלה מצדד גב ידו למטה ומזה כלפי מעלה וכשהוא מזה השבע למטה מצדד ידו למעלה ומזה למול פניו אחד גבוה ואחד בנמוך הימנה וכולן נופלות לארץ כל אלו המ"ג הזיות טובל אצבעו בדם טבילה על כל הזיה לא שיזה ב' הזיות מטבילה א' ושיירי הדם שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון משנה פרק הוציאו לו ובגמרא דאמר קרא גבי פר כהן משיח ואת כל דם הפר ישפוך ותניא בת"כ הפר לרבות פר יום הכיפורים שיהו שייריו נשפכין ליסוד אשר פתח אהל מועד זה יסוד מערבי.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה