קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה ג
שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכתו שבמקדש משנה פרק קמא דיומא ובגמרא יליף ליה רבי יוחנן ממלואים דפירש שבעה ושמש יום אחד ור"ל יליף מסיני כדאיתא התם ואסמכתא הוא דהוי בין לרבי יוחנן בין לריש לקיש ומה שכתב דבר זה קבלה ממשה רבינו ע"ה נראה דאינו הלכה למשה מסיני דבגמרא משמע דהוי דרבנן לתרוייהו וקרא אסמכתא בעלמא כדא'. ומתקינין לו כהן גדול אחר לשאם יארע לו פיסול שיעבוד תחתיו כדתנן במתניתין קמא. ואינו צריך חנוך אלא עבודתו מחנכתו שם פשיטא אירע בו פיסול קודם תמיד של שחר מחנכין אותו בתמיד של שחר בשמונה בגדים ויהא מחונך לכהונה גדולה קודם שיגיע עבודת יום הכיפורים אלא אירע בו פיסול אחר תמיד של שחר במה מחנכין אותו רב פפא אמר עבודתו מחנכתו עבודת יום הכיפורים עצמה שאינה כשרה אלא בכהן גדול מחנכתו לכהונה גדולה מי לא תניא כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן כדכתיב וימשחם ויקדש אותם מכאן ואילך עבודתן מחנכתן לחדשים הנעשים כדכתיב אותם במשיחה ולא אחרים במשיחה הכא נמי ל"ש עבודתו מחנכתו כדאמר' ומתחיל מעבודה שפסק בה הראשון כיון דאמרן דעבודתו מחנכתו. עבר י"ה הראשון חוזר לעבודתו דאי אפשר לכהן גדול שלא יארע לו פיסול ואפילו הכי כהן גדול (הוא) השני כל מצות כהונה עליו דברי רבי מאיר ורבי יוסי אומר אינו ראוי לא לכהן גדול משום איבה ולא לכהן הדיוט משום דמעלין בקדש ואין מורידין ואמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי ומודה רבי יוסי שאם עבד עבודתו כשרה כיון דאינו אלא משום איבה או משום מעלין בקדש וכו' ומודה רבי יוסי שאם מת שחוזר לעבודתו פשיטא מהו דתימא הויא ליה צרות מחיים דמצפה מתי ימות וישמש תחתיו קמשמע לן דלא חיישינן להכי.