קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יא · הלכה ד
אזהרה מה שלא לנחש כגוים שנאמר לא תנחשו ומפרש פרק ד' מיתות כגון אלו שאומרים נפלה פתי מפי ואני מדאג היום מהיזק נפלה מקלי מידי איני הולך למקום פלוני שאין חפצי נעשים הואיל ועבר שועל מימיני איני יוצא מפתח ביתי שמא יפגעני אדם רמאי וכן אלו ששומעים צפצופי העופות ואומרים יהיה כך או לא יהיה כך טוב לעשות דבר פלוני או רע לעשות וכן אלו שאומרים שחוט תרנגול זה שקרא ערבית או תרנגולת שקראה כמו תרנגול המשים סימנים לעצמו אם יארע לי כך וכך אעשה דבר פלו' ואם לא יארע לא אעשה וכן כל כיוצא כדברים אלו הכל אסור והעושה מעשה כדברים האלו לוקה. וכל זה וכיוצא בו נכלל בלא תנחשו שהם מנחשים ומנסים מה שיהיה לפי מחשבתם אם טוב ואם רע וסומכים עליו. אבל כשאינו סומך על אותו ענין לעשות דבר או לימנע מעשותו אלא שחושבו לסימן טוב הוא מותר וכמו שאמר פרק גיד הנשה בית תינוק ואשה אע"פ שאין נחש יש סימן אם הצליח ג' פעמים אחר שבנה בית או שנולד לו תינוק או נשא אשה או לא הצליח כמו שנאמר יוסף איננו ושמעון איננו וגו' או השואל לתינוק אי זה פסוק אתה לומד אם אמר לו פסוק מן הברכות ישמח ויאמר זה סימן טוב כל אלו וכיוצא בהן מותר הואיל ולא כיון מעשיו ולא נמנע מלעשות אלא עשה זה סימן לעצמו לדבר שכבר היה הרי זה מותר: