אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ח

פרק ז

הלכה א

מוכר עבדו לגוי יצא לחירות דקנס חכמים הוא מפני שהפקיעו מן המצות וכן מוכר עבדו לח"ל קנסו הלוקח שאלו לא לקחו לא יצא לח"ל:

הלכה י

אזהרת שה שלא להסגיר אל אדוניו עבד שברח מח"ל לא"י כדכתיב לא תסגיר עבד אל אדוניו ובברח מח"ל לארץ ישראל מדבר הכתוב כדדרש רבי אחי ברבי יאשיה פרק השולח דף מ"ח דכתיב אשר ינצל אליך לארץ ישראל ואומר לרבו שיכתוב לו גט שחרור ויכתוב העבד ש"ח בדמיו כדאיתא התם אם לא יוכל למוכרו שם דלא יצא לחרות במה שברח לארץ ישראל שלא יוציאוהו משם וכיון דכותב עליו ש"ח בדמיו הרי הוא משוחרר והוי גר צדק והוסיף הכתוב אזהרה למי שמונה אותו מפני שהוא שפל רוח מן הגר:
אזהרת שו שלא להונות אותו כדכתיב עמך ישב בקרבך באחד שעריך בטוב לו לא תוננו אפילו הונית דברים נמצא המונה אותו עובר בלאו זה נוסף על שנים לאוין שבגר.

הלכה יב

הקונה עבד ולא רצה למול מוכרו אחר י"ב חדש ואם התנה העבד שלא למול מותר לקיימו וכדאמרינן פרק החולץ דף מ"ח וזהו עבד ערל שמותר לקיימו. עבד שהפיל עצמו לגיסות מותר ליטול דמיו מן הגוים מפני שהוא כמציל מידם.

הלכה יג

המפקיר עבדו זכה בעצמו ויצא לחירות וצריך גט שיחרור כרבי יוחנן.

הלכה יד

עבד שברח מבית האסורים של גוי ששבאו אם נתיאש ממנו רבו יצא לחירות כדאמר התם פרק השולח דף ל"ח והפודה אותו מיד השבאי אם נתיאש רבו ראשון ישתעבד בו זה שני ואם פדהו לשם בן חורין הרי זה בן חורין וכדתנן התם ואם לא נתיאש ממנו רבו ראשון חוזר לו בלא כלום כיון שפדהו לשם בן חורין.

הלכה טז

עבד שעשאו רבו אפותיקי ושחררו משוחרר ומפקיע מידי שעבוד כדאמרינן בעלמא הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שעבוד דאין גופו קנוי לב"ח אלא שעבוד בעלמא עשה לו רבו שיעשה דבר שאינו חייב בו אלא בן חורין יצא לחירות וכותב לו גט שחרור וכן כל שהוציא מפיו דברים שמשמען שמשחררו ושגמר בלבו דבר זה כופין אותו לכתוב לו גט שחרור.

הלכה יט

הלוקח עבד מן הגוי וקדם וטבל בפני רבו לשם בן חורין יצא לחירות. תקף בגוי קטן והטבילו לשם גר הוי גר לשם עבד הוי עבד לשם בן חורין הוי בן חורין גר שקדמו עבדיו וטבלו בפניו קנו עצמן:

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה