קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו
הלכה א
המזכה גט לעבדו יצא לחרות דזכין לו לאדם שלא בפניו ותן גט זה לעבדי אינו יכול לחזור בו ולכשיגיע הגט לידו יצא לחירות כחכמים דפליגי במתניתין דפ"ק דגיטין אר' מאיר וסבירא להו דזכות הוא לעבד כיון שיכול רבו לומר לו עשה עמי ואיני זנך.
הלכה ד
אמר ליורשיו בשעת מיתתו שישחררו שפחתו כופין אותם לשחררה דמצוה לקיים דברי המת כדילפינן.
הלכה ה
דברים השוים שחרורי עבדים לגיטי נשים מן התורה דבעיא לשם המשחרר בגיטי נשים דכתיב לה לשמה וכתיב הכא נמי לה לשמה ומחובר פסול נמי בשיחרור עבדים כגיטין דכתיב ניתן לה לא יהיה מחוסר אלא נתינה.
הלכה ח
הכותב שטר אירוסין לשפחתו אע"פ שאמר לה צאי בו לחירות והתקדשי בו אינו לשון שחרור ואינה משוחררת ולא מקודשת: