קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה יד
אזהרת שג שלא לשלח עבדו או אמתו ריקם כדכתיב וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם ונתקו הכתוב לעשה דכתיב הענק תעניק לו וגו' בתר לא תשלחנו ריקם. אחד היוצא בסוף שש או ביובל או במיתת האדון וכן אמה העבריה באחד מאלו או בסימנין מעניקין אבל היוצא בגרעון כסף אין מעניקין לו כדתניא התם דף ט"ו יכול לא יהו מעניקין אלא ליוצא בשש מנין לרבות יוצא ביובל ומיתת האדון ואמה העבריה בסימנין תלמוד לומר תשלחנו וכי תשלחנו תרי זימני תשלחנו לרבות שאר שילוחין לענק יכול שאני מרבה בורח ויוצא בגרעון כסף ת"ל וכי תשלחנו חפשי מעמך מי ששילוחו מעמך יצאו אלו שאין שילוחן מעמך אלא מאליהן בכסף שנתן או במה שברח קודם שיגיע יובל. דברים שיש בהם ברכה מחמת עצמן כגורן ויקב הוא שחייב להעניק ולא מכספים ובגדים כדילפינן התם יכול לא יהו מעניקין אלא מצאן גורן ויקב מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר כאשר יברכך ה' אלהיך אם כן מה תלמוד לומר צאן גורן ויקב לומר לך מה צאן גורן ויקב מיוחדין שישנן בכלל ברכה אף כל שישנו בכלל ברכה יצאו כספים וכו'. ואין נותן פחות מל' סלעים בין ממין אחד בין ממינים הרבה כשלשים של עבד דעבד מעבד הוה ליה למילף נתינה נתינה כרבי יהודה התם דף ט"ז. ובין שנתברך הבית בגללו או לא נתברך מעניקין אותו כדכתיב העניק תעניק לו מ"מ אם כן מה תלמוד לומר כאשר יברכך הכל לפי הברכה תן לו שאם נתברך הבית בשבילו הרבה יוסיף על הענקו ואם לאו אל יפחות מן הכתוב.