קרית ספר על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק כ
הלכה א
אזהרת שכה שלא לענוש באומד הדעת אלא ע"פ עדים ואפי' ראוהו רודף אחר חברו להרגו והתרו בו והעלימו עיניהם ומצאוהו הרוג ומפרפר וסייף המותרה מנטף דם אמרה תורה על זה ונקי וצדיק אל תהרוג כמו שהביאו במכילת' וכן אם העידו עליו ב' שעבד ע"ז זה אמר שראהו שעבד החמ' וזה אמר שראהו שעבד הלבנה אין מצטרפין וע"ז נאמר ג"כ ונקי וצדיק אל תהרוג הואיל ויש שם צד לנקותו וכדאמרינן:
הלכה ב
אזהרת שכו שלא להרוג למי שעבר עבירה שיש בה מיתת ב"ד באונס כדכתיב ולנערה לא תעשה דבר זהו אזהרה לב"ד שלא יהרגוהו כיון שלא עשה אלא באונס ואף על פי שהיה מצוה שיהרג ואל יעבור ואנסוהו על הערוה לא הוי אנוס דאין קישוי אלא לדעת כדאמרינן פרק הבא על יבמתו אבל אשה אפילו אמרה בסוף ביאה הניחו לו וכו' היא אנוסה שיצרה נתגבר עליה והוי אנוסה בתחלתה:
הלכה ד
אזהרת שכז שלא לחוס על ההורג או על החובל לומר מה תועלת יש בהריגת אחר לכן נאמר לא תחוס עינך ובערת דם הנקי וכן כתוב לא תחוס עינך עליו שלא לחוס על מי שנתחייב בקנס אלא מגבין ממנו כדאמרינן:
אזהרת שכח שלא לרחם על העני בדין לומר אני והעשיר חייבין לפרנסו אזכנו בדין לכך נאמר ודל לא תהדר בריבו ונאמר לא תשא פני דל:
אזהרת שכט שלא להדר פני גדול דכתיב ולא תהדר פני גדול שלא תאמר גדול הוא וכו' היאך אביישנו בשביל דינר אחד אזכנו ולאחר שיצא אומר לו שאתה חייב וכן לא יהדרנו בדברים וכו':
הלכה ה
אזהרת של שלא להטות הדין על בעלי עבירות אף על פי שהוא חוטא כדכתיב לא תטה משפט אביונך בריבו אף על פי שהוא אביון במצות לא תטה את דינו שלא תאמר הואיל ורשע הוא חזקתו משקר וחזקת זה שאינו משנה בדיבורו:
הלכה ו
אזהרת שלא שלא לעוות את הדין שמזכה את החייב ומחייב את הזכאי שנאמר לא תעשו עול במשפט והמעול משפט נקרא ה' שמות עול וכו' כמו שלמדו מן המקראות וכן המענה את הדין הוי בכלל מעוול ויהיו מתונים בדין דכתיב ולא תעלה במעלות וסמיך ליה ואלה המשפטים והוי אסמכתא:
הלכה יב
אזהרת שלב שלא להטות משפט גר ויתום כדכתיב לא תטה משפט גר וכל המטה משפט אחד מישראל עובר בשני לאוין לא תעשו עול וגו' ולא תטה משפט וגו' אביון עובר שלשה לא תטה משפט אביונך אם היה גר עובר בד' ואם היה יתום בה' שנאמר משפט גר יתום ואינם נמנים אלא בשני לאווין לא תעשו עול וגו' לא תטה משפט גר וגו':