קרית ספר על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק טז · הלכה יב
מת תחת ידו פטור דשליח ב"ד הוא ואמרי' יצא האב המכה את בנו והרב את תלמידו ושליח ב"ד כדתנן פרק הגולין מדכתיב לחטוב עצים מה חטבת עצים רשות יצא האב וכו'. ואם הוסיף רצועה על האומד ומת הרי זה גולה על ידו ותניא התם אין לי אלא מכה רבה שהכהו מכות הרבה על האומד כדכתיב מכה רבה מכה מועטת אפילו מכה אחד מנין דאסור להוסיף ת"ל לא יוסיף להכותו על אלה אם כן מה ת"ל מכה רבה לימד על הראשונות שהן מכה רבה:
אזהרת שכד שלא להכות את חברו דכתיב לא יוסיף מה אם זה הלוקה שנתנה תורה רשות להכותו צוה שלא להכותו יותר על רשעו ק"ו לשאר בני אדם הכשרים לפיכך כל המכה את חברו הכאה שאין בה תשלומין לוקה ואפילו הכה עבד דהוי חייב במצות שהאשה חייבת בהן כדילפינן בעלמא אבל אם חייב לשלם ממון משלם ממון ואינו לוקה וכדילפי' בדוכתיה: