קרית ספר על משנה תורה, הלכות סוטה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה טז
בא עד א' והעיד שנטמאת שנאמן אחר קינוי וסתירה כמו שאמרנו ואחר כן בא עד אחר ואמר לא נטמאת אין שומעין לו דאין דבריו של זה שהוא א' דוחין דברי הא' שהוא כשנים לטומאת סוטה כדאמר. ואם באו שניהם כאחת או שבאו שנים ואמרו לא נטמאת הרי הם שוים ומכחישים והרי היא כספקא אם נטמאת כשנסתרה אם לאו ושותה. ועד א' או נשים ועבדים רבים הרי הם כמחצה על מחצה ושותה אם באו כא' והיו כולן פסולין הלך אחר הרוב בין לטומאה בין לשתות ואם היו מחצה על מחצה נמי שותה דכל מקום שהאמינה תורה עד א' הלך אחר רוב דעות ועשה שתי נשים באשה אחת כשני אנשים באיש א'.