קרית ספר על משנה תורה, הלכות נערה בתולה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה א
מצוה נב לדון במפתה בחמשים שקל עם שאר דינים כמו שכתוב בתורה וכי יפתה איש בתולה וגו' וכתיב כסף ישקול כמוהר הבתולות שהוא קצוב חמשים כסף אצל אונס שנאמר ונתן וגו' האיש השוכב עמה וגו' ונתן לאבי הנערה חמשים כסף. מפתה לרצונה דלא כתיב בה עינוי אונס כתיב ביה תחת אשר ענה דהוי בעל כרחה נבעלת בשדה הויא בחזקת אנוסה כפשטי' דקרא צעקה ואין מושיע לה ואלו בעיר יש לה מושיע ונבעלת בעיר הרי זו בחזקת מפותה ומענינא דקרא דכתיב אשר לא צעקה בעיר. ומפותה שלא רצה היא או אביה שתנשא לו או הוא לא רצה לכנוס נותן קנס והולך לו דכתיב אם מאן ימאן אביה אין לי אלא אביה היא עצמה מנין ת"ל ימאן מכל מקום והוא נמי מצי מעכב דכתיב מהר ימהרנה לו לאשה לו מדעתו. ואם רצו וכנסה אינו משלם קנס דלא כתיב קנס אלא במיאון אבל אונס נותן קנס קודם שיכנוס אותה כדכתיב ונתן נ' כסף והדר לו תהיה לאשה אלא כותב לה כתובה כדכתיב מהר ימהרנה לו לאשה:
מצוה נג שישא האונס אנוסתו כדכתיב ולו תהיה לאשה על כרחו ואין סברא לומר מדעתו כיון דכתיב לא יוכל שלחה כל ימיו והיא או אביה שלא רצה שתנשא לאונס הרשות בידם ונותן קנס דכתיב ולא תהיה מדעתה דמשמע היא מהוה את עצמה לו ואביה שלא יהא חוטא נשכר א"נ ילפי לה מק"ו דמפתה ומה מפתה שלא עבר אלא על דעת אביה בלבד בין היא ובין אביה יכולין לעכב אונס שעבר על דעת אביה ועל דעת עצמה לא כ"ש. ואפילו היא חגרת או סומא או מצורעת כופין אותו לכנוס אף שהוא אינו רוצה כדכתיב ולא תהיה לאשה על כרחו ולא הוצרך הכתוב אלא להיכא שיש בה דבר שהוא לא ירצה שאז יכנוס על כרחו. אבל אם היתה אסורה עליו מן התורה או נמצא בה דבר זמה אחר שכנסה יגרשנה שנא' ולו תהיה לאשה אשה ראויה לו מן התורה. ובמפותה נמי כתיב מהר ימהרנה לו לאשה הראויה לו ולא אמרי' דאת' עשה וידחי ל"ת אלא היכא דא"א לקיים העשה באופן אחר אבל הכא אי אמרה היא לא בעינא מי איתיה לעשה כלל כדפי' לעיל השתא נמי מלמדין לומר אותה איני רוצה ולכך כ"ג שאנס בתולה או שפתה אותה לא יכנוס שהוא מצווה ליקח בתולה ועכשיו אין זאת הגונה לו ואם כנס יוציא בגט שאינה ראויה לו.